וואו זה היה ספר חמוד בטירוף לא ציפיתי לזה בכלל!!
אחריי בולי קינג שהיה מאוד בעייתי, הספר הזה והיה פשוט חמוד כל כך
דין הוא גבר טנסג׳נדר עם בעיות דימוי עצמי מכאן ועד להודעה חדשה.
וטיילור? טיילור הוא הלב
הוא היה הלב עוד בבולי קינג ובספר הזה התאהבתי בו סופית.
איזו אינטיליגינציה רגשית, איזה לב טוב, איזו תקשורת מדהימה.
לקראת הסוף כבר התחלתי לקרוא לאט כדי שלא ייגמר וישבתי עם חיוך דבילי על הפנים.
ממש ממש אהבתי את התקשורת בינהם, כל פעם כשדין קצת נסגר, טיילור לא הניח לזה ולא נכנס לסרטים אלא היה לו חשוב לדבר על זה תמיד, וכשדין לא רצה לדבר טיילור פשוט הניח לזה.
טיילור פשוט ממתק אין לי מילים אחרות, ודין הוא הגראמפי האולטימטיבי.
הדמות של ויטני בספר הייתה כל כך קרינג׳ית ומיותרת (ויש לי הרגשה שהולך לצאת ספר עלייה משום מה) היא פשוט הייתה כזאת בלתי, עם חולצות ההארלי קווין שלה, הבנו שאת אוהבת אותה, את לא צריכה ללבוש חולצות שלה כל פאקינג יום, תתבגרי. וחירפן אותי שהיא מעירה לאנשים על הבשר שהם אוכלים כשהיא עובדת בבית קפה ומוכרת אותו, או כשהם יושבים במסעדה(והיא בעצמה אוכלת גבינה תוך כדי) אבל חוץ ממנה אהבתי את כל שאר הדמויות.
מה שאולי הכי אהבתי בספר הזה היה שלא הייתה בו דרמה מיותרת. הספר הקודם נגמר בצורה מוזרה ביותר, שלא הבנתי מה קורה שם פתאום ומספר רומנטי פתאום הפך לדו קרב של המערב הפרוע, פה זה פשוט לא היה.
לא תמיד צריך לדחוף דרמה, לא תמיד צריך פרידה שנובעת מחוסר תקשורת לקראת הסוף כדי להניע את העלילה, לפעמים הכל פשוט טוב וזהו, לא צריך עכשיו לעשות דרמה טורקית. ובעיניי היעדר הדרמה הזו היה אחד הדברים היותר טובים שהיו בספר הזה.
לפעמים הרגיש שטיילור הוא טוב ״מדי״ הוא הכיל, וקיבל את דין ישר בלי להסס בצורה קצת לא אמינה, בלי לחשוש איך זה יהיה להיות עם טרנס ובלי ספקות בכלל, אבל הוא היה מהמם ומכיל. בקיצור, ממליצה