דירוגים › סדרה למדע בדיוני

ספר על הסטוריות חלופיות איך העולם היה נראה לו הנאצים ועוזריהם ניצחו

# אחד הצ'ופרים של ספרייה חדשה בבית – מעבר לפינוי המוני ספרים שהתנחלו בכל מקום אחר (טוב, פינוי של כמעט כולם...) – הוא שפתאום מתגלים כל מיני ספרים שהסתתרו מאחורי עוד שורה או שתיים של ספרים במדפים הישנים... והנה גיליתי אותו ושמחתי לקרוא בו שוב. עשרת

בעולם שבו אפשר לעבור ממקום למקום במנהרה, בכמעט אפס זמן, אין צורך בחלליות כדי להגיע לכוכבים רחוקים ויישוב כוכבים דמויי כדור הארץ אפשרי ומעשי. תלמיד תיכון לקח קורס בהשרדות בינכוכבית, שבסיומו עליו לעבור סדרת השרדות בתנאים לא ידועים מראש. הבחור עובר דר

רציתי מאד לחבב אותו. ההשראה שהוא שואב מציורים, הביקורת על משטרים טוטליטריים ועלינו כבני אדם שמרכיבים אותם, רעיונות שמנסים לאתגר הנחות פיזיקליות טריוויאליות ביחס לזמן, כל כך רציתי לחבב את זה עד שלא היה אכפת לי שהוא סקסיסטי באופן קצת מוגזם אפילו לזמנו

כל ביקורת אני צריך לחשוב מחדש איך אני מתחיל? מה תהיה שורת הפתיחה שלי, שלא תגרום לאנשים לסגור את האתר בפאניקה? אחת הפתיחות שאני כל פעם מונע ממני להשתמש בהם היא - "ספויילר קטן - יום אחד כולנו נמות", ומכיוון שאני קורא מד"ב זה מתאים כמעט לכל ספר שאני כ

כשסבי היה חי, הוא נהג לספר לי על ילדותו בקיבוץ, על היותו חבר במחתרת ההגנה בתור בן נוער, על הגיוס לצה"ל. אבי מספר לי על עולם ללא טלפונים, על הילדות כילד במלחמות ישראל, על המעבר ליישוב חדש ליד רמאללה שאביו הקים. אני כרגע פטור מלספר, אבל לפעמים אני

אחד הספרים הגרועים שקראתי בתקופה האחרונה. אני ממש חושב שהוא יכול להיות דוגמה איך לא לכתוב ספר. הספר מלא בתיאורים של כל מיני דברים משונים ולא מציאותיים בצורה פרטנית ארכנית וטרחנית. הדמויות שטוחות כמו קרטון, אפילו שמות של ממש אין להם רק תפקידים "המהנד