דירוגים › משפחת טוד

# יש לה התייחסות ייחודית לגבי זמן, לאטקינסון. זה אחד מקווי הסיגנון הבולטים שלה. היא לא משוטטת בין עבר להווה כדי לפרט לקורא את התשתית של הגיבור שלה – טכניקה מאוסה שמשמשת סופרות שכותבות רומנים-או-מותחנים-פסיכולוגיים. היא מערבבת הווה ועבר תוך כדי הסיפו

ספר מקורי ומיוחד, כתוב נפלא. יש רגעים קצת מייגעים שצריך לעבור, אך למי שמתאזר בסבלנות מובטחת הנאה צרופה.

הרעיון ממש מעניין אותה גיבורה שחווה את חייה פעם אחר פעם באפנים שונים. המחברת מתמקדת בתקופת הזמן של שתי מלחמות העולם ויוצרת פסיפס חיים צבעוני ומרתק. באופן מוזר וקצת הזוי מתחברות הגירסאות השונות של חיי הגיבורה לסיפור אחיד. לא פעם עצרתי את עצמי ושאלתי ז

"יש!" זו הייתה התגובה ההו-כה-אינטלקטואלית שלי כשהבחנתי בחדש של אטקינסון מפתח חנות הספרים. מעט אחר-כך, כששילמתי, סיפרה לי המנהלת שגם היא שמה עין על הספר הזה, "יש בו מלא שבחים מאחורה", ושאלה למה כל כך התרגשתי. ככל הנראה היא חיפשה חומר רקע בכדי להגניב

וואי כמה שהיה מייגע להגיע עד עמוד 100 ולהרשות לעצמי להיכנע ולא להמשיך. צעד קדימה שניים אחורה. שיעמום נוראי.

אין ספק זהו ספר שדורש השקעה,ריכוז וסבלנות. הרעיון אכן אינו מקורי והוצג באינספור ספרים וסרטים: היסטוריה חלופית או מסע בזמן לשינוי העבר, האפשרות לחזור בזמן לנקודות מפתח בחיינו, בהיסטוריה - מה היה קורה לו... ? (אפקט הפרפר,דלתות מסתובבות,תצפית עבר של או

אוייייייייייייי. כמה מעייף. בכל פעם שהתחלתי לקרוא את הספר הזה, היתה לי תחושה מהדהדת שזעקה "כבר קראת את הספר הזה!!!! כבר ראית את הסרט הזה!!!! אלף פעם!!!!!", ואז הלמה בראשי וגרמה לי לצנוח בעייפות ולהירדם כמעט תוך איבוד הכרה מרצון, ואז להתעורר מחדש ב

הציר שנע בין מסעות בזמן להיסטוריה חלופית הוא בלי ספק מהנושאים החרושים ביותר בספרות (לפחות זו הפופולרית) ונראה שכבר קראנו כל טוויסט אפשרי עליו. הטוויסט המועדף קשור כמובן למלחמת העולם השנייה, רצוי ישירות להיטלר, וגם הספר הזה לא פוסח עליו (כבר מהעמוד הר

הרעיון של הספר נשמע מאד טוב ומעניין אבל בפועל לא הצלחתי להתחבר. לקח לי כמה עשרות עמודים להבין איך זה עובד. נשארתי עד הסוף כי אני תמיד נותנת לספר הזדמנות לתפוס אותי אבל זה לא קרה פה, לצערי. לא דגדג לי באצבעות לקרוא אותו (כמו שאני אוהבת) בסופו של ד