דירוגים › עיון › צבא ובטחון

מסמך כנה ומרתק לתוך נפשו של רכז שב"כ מיוסר. אין פה פילטרים. הוא לא מרחם עלינו או על עצמו ולא נותן לנו גרסת גיבור מצונזרת וקלה לבליעה. שומרי הסף שעל דלת הגיהנום הם לא גיבורים לבנים לובשי גלימות צחורות, אלא אנשים אפלים שבכדי לשמור עלינו צריכים להיות לע

ספר מיותר לחלוטין. שיר הלל ליוסי כהן, אולי היה סופר סתרים של בר זהר ומשעל. אין כמעט שום דבר חדש שלא ידוע ויש הרבה מאוד חזרות על דברים מספים אחרים שלהם. חבל על הזמן ובעיקר חבל על הכסף.

ניר דבורי מצליח לכתוב ספר כל המלחמה וגם על הוויות השטח כעיתונאי אהבתי מאוד כך אזמין את הגרסה הפרונטאלית שלו

יהי זכרך ברוך רוני אשל ז"ל הי"ד. הדמעות מתחילות לזלוג מהשורות הראשונות, הידיעה שהסוף ידוע מראש מכאיבה כל כך. בנוסף לכאב יש תסכול עמוק שקוראים את העדות של עמית ירושלמי, איך? למה לא הקשיבו לה? להן? האתוס הצבאי מתנפץ לרסיסים, חיי אדם רבים כל כך היו י

מה היה קורה אילו הקבינט הישראלי היה מתכנס ומנחה את צה"ל להתכונן לכיבוש סין, במהלך שייצא לדרך בעוד שנה. השאלה הזו מופיעה בספר חדש מאת פרופסור עזר גת, "התיאוריה של המלחמה" (הוצאת הקיפוד והשועל, 2025), שבו ביקש לדון בשאלה האם נוכח התמורות ההיסטוריות ששי

מתי מותר לשאול שאלות על המשימה? מתי מותר לנהל עליה דיאלוג ולשאול האם היא באמת מאפשרת את השגת המטרה, ואולי יש דרך אחרת להשיג את אותה מטרה? ואולי המשימה מיותרת, או לכל הפחות ניתן לבצע אותה אחרת? סא"ל (מיל׳) יפתח גיא העלה שאלה זו ודילמות נוספות בספרו ה

דאגלס מארי הוא תופעה. בן למשפחה בריטית ממעמד גבוה, שלמד בבתי הספר הכי יוקרתיים בממלכה, אדם שינק חינוך ליברלי ממש משחר ילדותו, הומוסקסואל מוצהר. כל הדרכים היו אמורות להובילו לערוגות השמאל הרדיקלי , לחוגים שהבון – טון שלהם הוא סלידה מישראל, מכל דבר שי

הספר "משדר מלחמה" מאת הכתב הצבאי של חדשות N12 ניר דבורי (הוצאת כנרת־זמורה־דביר, 2025) הוא אסופת הרשומות של המחבר ממפגשיו עם בכירי מערכת הביטחון במהלך מלחמת השבעה באוקטובר. שנתיים שבהם שוחח עם כלל הקברניטים בדרג המדיני והדרג הצבאי, למן ראש הממשלה ועד

תמיד אמרתי שהגברים הכי שווים יצאו מיחידת דובדבן וטוב, כי בתחבולות רק מחזקת את זה. סקסיים? צודקים. חכמים? כמעט תמיד. מוכשרים? תלוי למי שואלים, אבל אין ספק שהם יודעים איך להפוך כל מבצע לסיפור אהבה עם רובה. הספר של עידו ועינב הוא לא עוד יומן צבאי, א

למי בעצם מיועד הספר הזה? מי תרגם את הספר לעברית, אם לא שופר הימין שיבולת-סלע מאיר? אני שמאל לייט (מומתק בסטיביה) ולכן בתור אדם נאור צריך לקרוא (גם) את פרסומי הימין כדי לדעת היכן אני מצוי. דאגלס מאריי הוא אחד מאוהדיה הגדולים של ישראל והגן עליה לכל אור

בשעתו, לקחתי קורס בפקולטה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת תל־אביב שכותרתו "ארצות־הברית: ממושבות למלחמת אזרחים". המרצה, פרופסור ותיק שהערכתי, הלין לא פעם שלצערו הוא לא כותב טוב כמו ההיסטוריונית ברברה טוכמן, שספריה ובראשם "מצעד האיוולת" היו לרבי־מכר.

https://wp.me/p4kTCp-6xP מותו של אלוף (מיל.) אורי שמחוני השבוע החזיר אותי לספר הקטן והחכם "לוייתן לבן" (הוצאת גלורי, 2006) שערך בנו גלעד. בספר כלולים 167 נושאים אישיים ולאומיים, קטנים וגדולים, שעליהם חיווה אביו את דעתו: אהבה, מלחמה, פיקוד, מלחמת ל

"קראתי המון מגיל 0 כמעט.גם הייתה לי את הפריוולגיה ללכת לספריה של הגדולים.שלא לדבר לקחת מפתח וללכת לבד.אימא שלי הייתה הספרנית בצבא. גם בתקופות הכי קשות בלבנון וגם כשהייתה לי שעה לישון, לא קרה לי שהלכתי לישון בלי לקרוא. גם אם קראתי רק שורה. בצבא התחלתי

בשבוע שעבר נפטר תא"ל (בדימוס) גיורא אבן-אפשטיין, ולכן ביקשתי לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו, "אלוף השמים" (הוצאת קוראים, 2017), שכתב בסיוע אילן כפיר ודני דור. כשהתגייס, בשנת 1956, לא התקבל אפשטיין, בן קיבוץ נגבה, לקורס טיס והתנדב לצנחנים. "לימים, לאחר הה

כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל שהביאה עימה עצב אובדן ושכול , רבים הם הרגעים הנצרבים בתודעתנו של האזרח הפשוט , ויותר מכך בתודעתם של הלוחמים הגיבורים , המחרפים נפשם בהגנת המולדת במלחמה קיומית יומיומית , במלחמה על הבית . מה שמביא להוצאה לאור של ספרים רבי