דירוגים › עיון › סוציולוגיה

כשהייתי ילדה בשנות ה- 70 וה- 80, הקיבוץ נראה בעיני מקום אידיאלי, קסום, חלומי, רחוק ובלתי מושג. בני הקיבוצים נתפסו כאליטה נכספת, כמעט בני אלילים. מתסבר שהמציאות הנחווית על ידם, לא היתה תמיד נוצצת ואידיאלית. סמדר גונן מספרת את חוויות הילדות וההתבגרות ש

ספר מקיף ומלמד, עושה סדר בראש בכל הקשור להיסטוריה ושאלות על מדוע ישנן חברות שונות ומהן הסיבות לכך, מומלץ מאוד.

מסע אל חוכמה שנשכחה. דיימונד פוגש תרבויות מסורתיות וחושף מה אנחנו – בעידן המודרני – אולי איבדנו: שקט, קהילה, אינטואיציה. לא רומנטיזציה ולא נוסטלגיה, אלא מבט אחר על ה"איך" של החיים. לא תשובות – שאלות. ולפעמים, זה בדיוק מה שצריך.

על מדף בחנות, עמד ספר בתהליך הצהבה ומאובק, נראה שאף אחד לא התעניין בו משך שנים מאז שהושם שם, סקרנותי גרמה לי להוציאו, אף על פי שלא היה לו שם מושך או שם מיוחד או מסקרן במיוחד, וגם לא כריכה מושכת, סיקרן אותי לקחתו ולקרואו, משהו משך אותו בו, פשוטי עם

הזיקנה הוא השלב כנראה הכי פחות אטרקטיבי בחיים, אך הוא השלב שכולנו כמהים להגיע אליו. אנחנו רוצים להיות זקנים, אך לעיתים קרובות נרתעים מקרובינו הקשישים, אנחנו סוגדים לנעורים וליופי ומחפשים תרופות ותכשירי אנטי - אייג'ינג כאילו גיל מופלג הוא מחלה ולא היש

מיכה גודמן. יצא לי להכיר אותו כאשר הייתי סטודנטית ב2015 לחינוך, הייתי בתוכנית אלול והוא לימד אותי שם, ומאז אני כותבת עליו הרבה. הוא בן אדם משכמה ומעלה, את לא יכולה להתעלם ממנו יש לו כישרון וכריזמה לרתק בהרצאותיו וגם בספריו. הספרים הקודמים שלו היו ספר

הספר כתוב בצורה טובה ומעניינת, מובנת גם למי שלא מכיר את העולם של התקשורת ואת הנפשות הפועלות. זה בעצם קורות חייו המקצועיים, סיפורים קטנים ומהלכים גדולים שהרכיבו את דרכו. אז מי שמתעניין בטלוויזיה ובתקשורת בכלל- הספר פותח דלת למאחורי הקלעים, מוזמן להיכ

מחבר הספר, ג'ארד דיימונד, הוא ביולוג, פיזיולוג וביו-גאוגרף של תורת האבולוציה. הוא זכה בפרס פוליצר בגין ספרו "רובים, חיידקים ופלדה" (1998), במדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית (1999) ובפרס וולף (2013). הספר אינו רומן אלא ספר עיון פרי מחקר רב-שנים. לא

קצר וקולע מאוד נהניתי מהסקירה הההיסטורית וההגותית והניתוח בהמשך. פחות מהחלק האחרון של הצעת הפתרון , אבל לא חייבים לקרוא כל עמוד.