מלמולים שקטים נלחשו מפה לאוזן וחיוכים מזויפים הבזיקו בן אדם לאדם בחלל הקטן והמחניק. רק כמה מאות משתתפים מעוטרי מסכות זכו להתכנס באולם. את האפלה עדפו באומץ מעט נרות שפוזרו ברחבי החדר והטילו צללים מלחיצים על גבי הקירות. עלמות לבושות שמלות נפוחות ומסכות מעוטרות נוצות התהלכו בצעדים קטנטנים שנקישות נעלי העקב שלהם מקדמות את פניהן. הן בירכו אחת את השניה בממתיקות מבחילה, ומיהרו לזרוק לאוויר מחמאות מעליבות בפרצוף תמים. מעגלי פיות בעלי הילה אפלה של גברים לבושים במסכות פשוטות, פוזרו בצורה שווה בכל החדר. סודות מחרידים נלחשו ביניהם בשפת קוד של שיחות חולין מנומסות ולחיצות ידיים חזקות. חיוכים חמים שלא הגיעו לעיניים ועסקאות על רכוש ושטחים שלטו בשיחות. האווירה המרשימה והרגועה ששררה הייתה רק מסווה את החזות האמיתית של המשתתפים. את רטט ההתרגשות שזמזם באוויר ועבר כמו מגפה בין כל המשתתפים אפשר היה לחוש על הלשון. מעקצץ ובעל טעם מטונף של זפת, חלודה ומלח. כשאשר מנחה הערב שהכריז שבעוד כמה דקות צפוי האירוע סוף כל סוף להתחיל רשמית, הם הוסיפו לדבר בנוחות. עם כל שנייה שעברה נפנוף המניפות הסגנוניות נעשה אינטנסיבי יותר, עד שאוויר נע כמו חום מתעתע באמצע המדבר.
דלתות נפתחו. חיוכים קפאו במקומם, וגבות הורמו. מניפות הואטו לרגע, ואז החלו לנוע במהירות. מדברות בעזרת תנועות עדינות ובלתי נראות. השמועה התפזרה במהירות.
המשרת הכריז בקול כניסתו של אורח חדש, אך לא ציין את שמו. דלתות העץ הכהות חשפו דמות שחורה וגבוהה. מעיל פרווה שחור כשמי הלילה מכסה אותה מכף רגל ועד ראש. רק הבזק לבן מתחת לברדס העיד על כך שאדם נמצא מתחת לערמות הפרווה.
מאות עיניים קרות נעצו מבטים קודרים באותה דמות מסתורית העומדת הפתח האולם.
היא נעמדה במקומה לכמה שניות דוממות ואז נעה, בריחוף, בלי להשמיע שום רחש. קרירות לא צפויה שלחה את אצבעותיה על החלל האולם המחניק. ידיים חמקו בחן מקפלי הפרווה. מעוטרות מגני ציפורניים ארוכות עשויות מזהב דמוי טפרים. מנצנצות כנגד אור הנרות. באיטיות מייסרת הן הסירו את המעיל וחשפו את הדמות הזרה. הקרירות גברה. דלתות העץ הכבדות חרקו באופן לא צפוי. האור התעמעם לכמה שניות. האוויר קפא. דממה מוחלטת. נשימות האורחים נהפכו לסלילי עשן.
מיד התגלה לאורחים שדמות המסתורית היא אישה. שמלה שחורה צמודה חבקה את גופה וחשפה גוף דקיק ומלא בזויות חדות. מחוך עשוי כלוב של צלעות לכד את פלג גופה העליון, ובד אדום, שקוף למחצה נשפך מגב התחתון כמו שובל של דם מגופה גרורה. שכבות על שכבות של בד האוורירי שנע עם תנועות האלגנטיות.
את פניה כיסתה מסכה ייחודית. גולגולת אדם שהלסת מתנדנדת ממנה עם שלשלות זהב. עם הבד השחור שכיסה את פניה, יוצר מראה של פנים הצורחות באימה. שיער נאסף בפשטות כצמה שסובבה את שולי פניה.
לפי הפרוות הפנתר היקרה, הליכה האלגנטית אך כוחנית, ניכר כי מדובר באישה במעמד גבוה, אולי מקורבת למשפחת המלוכה. לימים יתחילו לכנות אותה בשם גבירת המוות. שמה ילחש בכל אירוע ומאדם לאדם ויהפוך לאגדה. אבל כעת היא רק אורחת לא צפויה.
גבירת המוות, הושיטה את מעיל הפרווה לעבר אחד המשרתים ונעה לעבר מרכז האולם. קולות תזוזה הניעו את האוויר הדומם שאנשים פינו מעבר לגבירת המוות. רק שהגיעה הגבירה לשולחן כיבוד קטן והרימה כוס זכוכית מלא השמפניה מבעבעת שמו לב האורחים לנוכחותם של שומרי הראש שלה. הם הכתירו את הגבירה במרחק של שני מטרים ועדפו אנשים אחרים. עד אז נוכחות המהפנטת של הגבירה כמו ערפלה את קיומם. החליפות השחורות של שומרי הראש בעלי מסכות גולגולת של חיות התאימו לבגדיה של הגבירה ושילבו אותם עם החשכה של האולם.
במהירות הכתירו אורחי אירוע את הגבירה אך לפני שיכלו לבחון אותה, צלצל הפעמון.
החיוכים הרגועים קיבלו עיקול של התרגשות. זה הרגע שלו חיכו. עם צלצול פעמון מרוחק, האורחים המכובדים הלכו למצוא את מקומותיהם מול הבמה. הנשים החליקו באלגנטיות על המושבים המרופדים, והגברים התיישבו בכבדות, כובשים את מקומם.
וילונות הבמה נפתחו ברשרוש. שיערו האדום של מנחה הערב, זהר כמו להבות. מסכת השועל מגלה את חיוכו הערמומי. "גבירותיי ורבותיי!" הוא פתח עם עיניים בורקות.
"אנחנו גאים להציג בפניכם את האוצרות הכי הטובים ביותר שליקטנו בזהירות מרחבי ארצות המזרח הרחוק! פנינים נדירות כל אחת מנצנצת ביופי ייחודי! זהו כבוד גדול לארח אותם היום, הבא נתחיל?" הוא קרץ בשובבות וקד קידה מרושלת אבל כובשת לעבר הגבירות.
המכירה בפומבית בשוק השחור התחילה באופן רשמי, ומרכזה עבדים נדירים מהמזרח.
דלתות נפתחו. חיוכים קפאו במקומם, וגבות הורמו. מניפות הואטו לרגע, ואז החלו לנוע במהירות. מדברות בעזרת תנועות עדינות ובלתי נראות. השמועה התפזרה במהירות.
המשרת הכריז בקול כניסתו של אורח חדש, אך לא ציין את שמו. דלתות העץ הכהות חשפו דמות שחורה וגבוהה. מעיל פרווה שחור כשמי הלילה מכסה אותה מכף רגל ועד ראש. רק הבזק לבן מתחת לברדס העיד על כך שאדם נמצא מתחת לערמות הפרווה.
מאות עיניים קרות נעצו מבטים קודרים באותה דמות מסתורית העומדת הפתח האולם.
היא נעמדה במקומה לכמה שניות דוממות ואז נעה, בריחוף, בלי להשמיע שום רחש. קרירות לא צפויה שלחה את אצבעותיה על החלל האולם המחניק. ידיים חמקו בחן מקפלי הפרווה. מעוטרות מגני ציפורניים ארוכות עשויות מזהב דמוי טפרים. מנצנצות כנגד אור הנרות. באיטיות מייסרת הן הסירו את המעיל וחשפו את הדמות הזרה. הקרירות גברה. דלתות העץ הכבדות חרקו באופן לא צפוי. האור התעמעם לכמה שניות. האוויר קפא. דממה מוחלטת. נשימות האורחים נהפכו לסלילי עשן.
מיד התגלה לאורחים שדמות המסתורית היא אישה. שמלה שחורה צמודה חבקה את גופה וחשפה גוף דקיק ומלא בזויות חדות. מחוך עשוי כלוב של צלעות לכד את פלג גופה העליון, ובד אדום, שקוף למחצה נשפך מגב התחתון כמו שובל של דם מגופה גרורה. שכבות על שכבות של בד האוורירי שנע עם תנועות האלגנטיות.
את פניה כיסתה מסכה ייחודית. גולגולת אדם שהלסת מתנדנדת ממנה עם שלשלות זהב. עם הבד השחור שכיסה את פניה, יוצר מראה של פנים הצורחות באימה. שיער נאסף בפשטות כצמה שסובבה את שולי פניה.
לפי הפרוות הפנתר היקרה, הליכה האלגנטית אך כוחנית, ניכר כי מדובר באישה במעמד גבוה, אולי מקורבת למשפחת המלוכה. לימים יתחילו לכנות אותה בשם גבירת המוות. שמה ילחש בכל אירוע ומאדם לאדם ויהפוך לאגדה. אבל כעת היא רק אורחת לא צפויה.
גבירת המוות, הושיטה את מעיל הפרווה לעבר אחד המשרתים ונעה לעבר מרכז האולם. קולות תזוזה הניעו את האוויר הדומם שאנשים פינו מעבר לגבירת המוות. רק שהגיעה הגבירה לשולחן כיבוד קטן והרימה כוס זכוכית מלא השמפניה מבעבעת שמו לב האורחים לנוכחותם של שומרי הראש שלה. הם הכתירו את הגבירה במרחק של שני מטרים ועדפו אנשים אחרים. עד אז נוכחות המהפנטת של הגבירה כמו ערפלה את קיומם. החליפות השחורות של שומרי הראש בעלי מסכות גולגולת של חיות התאימו לבגדיה של הגבירה ושילבו אותם עם החשכה של האולם.
במהירות הכתירו אורחי אירוע את הגבירה אך לפני שיכלו לבחון אותה, צלצל הפעמון.
החיוכים הרגועים קיבלו עיקול של התרגשות. זה הרגע שלו חיכו. עם צלצול פעמון מרוחק, האורחים המכובדים הלכו למצוא את מקומותיהם מול הבמה. הנשים החליקו באלגנטיות על המושבים המרופדים, והגברים התיישבו בכבדות, כובשים את מקומם.
וילונות הבמה נפתחו ברשרוש. שיערו האדום של מנחה הערב, זהר כמו להבות. מסכת השועל מגלה את חיוכו הערמומי. "גבירותיי ורבותיי!" הוא פתח עם עיניים בורקות.
"אנחנו גאים להציג בפניכם את האוצרות הכי הטובים ביותר שליקטנו בזהירות מרחבי ארצות המזרח הרחוק! פנינים נדירות כל אחת מנצנצת ביופי ייחודי! זהו כבוד גדול לארח אותם היום, הבא נתחיל?" הוא קרץ בשובבות וקד קידה מרושלת אבל כובשת לעבר הגבירות.
המכירה בפומבית בשוק השחור התחילה באופן רשמי, ומרכזה עבדים נדירים מהמזרח.