ממש לא מתחשק לי לכתוב כרגע.
למצוא כוח רצון להתמודד עם החיים, כשאני מתקשה רגשית, כי דברים ממשיכים להכאיב לי רגשית, זה משהו שאני לא יודעת איך לעשות כרגע.
אני רק יודעת שאני צריכה לעשות את זה, כי אני לא ארגיש טוב יותר מחר, אם אני אבזבז את היום.
החלטתי להוציא לעצמי קלף טארוט יומי, מהאתר של אורית רפאל, ויצא לי קלף השטן.
זה די מצחיק.
האם יש קלף יותר שלילי מזה שיכל לצאת לי היום?
"תפקידו של האדם לזהות את הכוחות החשוכים, ההרסניים לו. ממקום של מודעות להפוך אותם לכוח יצירתי."
יש סיבה למה הוצאתי קלף טארוט הבוקר, וזה כי ראיתי סרטון של מישהי שטארוט עזר לה להרפות מאדם שהיא לא הצליחה להרפות ממנו.
מכיוון שאתמול שוב דיברתי עם האדם שהייתי בקשר איתו, כי הוא לא עמד באיזשהו הסכם שעשינו ואז פגע ברגשותיי, כשהוא התנהג כאילו רק הרגשות שלו חשובים ושהדברים שפוגעים בי הם שטויות.
השיחה אתמול הייתה קשה, אבל הוא הקשיב לי, וזה היה כבר המון מאדם שמתייחס אליי מגעיל.
הוא יכול להתווכח עם זה, אבל להשתמש במילים "פיגור כבד", עליי, ולצפות שאני לא אשים לב שהוא אומר דברים מרושעים ואכזריים, שאין לי מושג מה המטרה שלהם - אם לא לפגוע בי.
אני יודעת, שאנשים לא חייבים לי כבוד.
זה בסדר לראות שאדם שפעם אהבתי, ועדיין מתאבלת רגשית כי ככה זה כשאתה באמת אוהב מישהו, לא מכבד אותי.
אבל היה משהו בשיחה הזאת שהיה מעבר לחוסר כבוד אליי.
אמרתי לו, היה אדם שהוא יגיד לי שהוא שונא אותי, או לא מחבב אותי יותר, כי אני ללא ספק שונאת אותו ולא מחבבת אותו יותר - הכאב פשוט לא נותן לי לשחרר.
כי איך מישהו יכול להיות עד כדי כך רע, ולא להודות שהוא רע?
הוא אפילו לא רוצה להיות בקשר איתי יותר, אז למה הוא חייב לפגוע בי, במקום פשוט לנהל איתי שיחה נורמלית על למה צריך לנתק קשר סופית?
כשמישהו מתנהג עד כדי כך מוזר, עד כדי כך רע, אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי, אם אולי זה מגיע לי.
אם אולי באמת עשיתי משהו לא בסדר, או שאני באמת משוגעת או לא תקינה בראש, או שאולי הוא פשוט באמת באמת רואה אותי ככה וסולד ממני, גם אם זאת לא האמת כולה.
הוא מבלבל אותי, עם היחס שלו אליי.
ועכשיו אני יודעת שבפעם הבאה שמישהו יראה לי חוסר כבוד, אני לא אתן לו לומר לי עוד מילה אחת, לא רק כי אין סיבה לשמוע אותו יותר, אלא כי זה בדיוק מה שהאדם הזה עשה והדרך שבה הוא השיג כוח עליי.
אם אמרתי דבר אחד, שהיה לא בסדר בעיניו, כמו "אתה אידיוט ברמות", הוא לא נתן לי לסיים את המשפט, וחסם אותי.
זה מוזר לרצות להיות דומה לאדם הזה במשהו, אבל אני באמת, למרות הכול, לא מסוגלת לראות אותו כאדם רע.
אפילו שיש ראיות לכך, אפילו שיש ראיות לכך שהוא אולי נרקיסיסט, אני פשוט לא מסוגלת לראות אותו ככה, אני לא מסוגלת לקבל את זה.
אולי כי אהבה מעוורת.
אבל להגנתי, הוא לא היה ככה בשנה הראשונה.
רק כשהוא התחיל לחשוב שאני משוגעת, הוא התחיל להתייחס אליי מגעיל, ולהגיד שהוא סולד ממני, כשהצגתי התנהגות אובססיבית של היקשרות רגשית.
כשהעולם מכאיב לך עד כדי כך, אי אפשר שלא לתהות, אם אולי זה אשמתך.
אבל אני קוראת את "לכבוש את 13" עכשיו, ספר שבו הדמות הראשית היא נערה בת 15 שעוברת בריונות בבית הספר וגם אלימות בבית, ולאנשים יש כל כך משהו נגדה, שזה גם עורר בי את התהייה - "מה היא עשתה שזה מגיע לה?"
אבל אני יודעת שהיא לא עשתה כלום, שאנשים פשוט פוגעים בה כי הם יכולים.
שכחתי שלפעמים הדברים שאני קוראת יכולים להשתלב עם מה שאני עוברת בחיים שלי.
אז כשאני תוהה עכשיו, למה האדם הזה שהיה אמור לאהוב אותי מספיק כדי לסיים איתי את הקשר בלי לפגוע בי, פגע בי... אני לא יכולה שלא לתהות, שאולי הוא פגע בי, פשוט כי הוא יכול.
פשוט כי לא אכפת לו.
לשנוא אותו זה קל.
לחשוב שהוא אדם רע?
אני לא יודעת למה זה כל כך קשה עבורי.
אולי אני פשוט לא רוצה להסתכל ככה על אנשים.
אולי אני פשוט תוהה אם יום אחד, אולי אני אהיה בנעליים שלו, ואתנהג אותו דבר, ואז אני אצטרך לומר לעצמי, שאני אדם רע, כי ככה החלטתי על האחר.
בכל אופן, אני אולי אתחיל סדרת טארוט.
כל פעם שאכתוב, זה יהיה בהשראת קלף מסוים, הפעם זה היה קלף שנבחר עבורי, אבל אולי בפעם הבאה זה יהיה קלף שאני בוחרת להתמקד בו.
עכשיו כשאני חושבת על זה, לכל קלף בהארקנה הגדולה יש מספר.
הקלף הראשון, קלף השוטה, הוא מספר אפס.
קלף השטן, הוא גם קלף מהארקנה הגדולה, והוא קלף מספר חמש עשרה, והיום החמש עשרה באפריל.
סתם צירוף מקרים נחמד.
הרבה זמן שהחיים שלי לא הסתנכרנו ככה.
זה בטח סימן טוב לא?
(15/4/26 6:19)
למצוא כוח רצון להתמודד עם החיים, כשאני מתקשה רגשית, כי דברים ממשיכים להכאיב לי רגשית, זה משהו שאני לא יודעת איך לעשות כרגע.
אני רק יודעת שאני צריכה לעשות את זה, כי אני לא ארגיש טוב יותר מחר, אם אני אבזבז את היום.
החלטתי להוציא לעצמי קלף טארוט יומי, מהאתר של אורית רפאל, ויצא לי קלף השטן.
זה די מצחיק.
האם יש קלף יותר שלילי מזה שיכל לצאת לי היום?
"תפקידו של האדם לזהות את הכוחות החשוכים, ההרסניים לו. ממקום של מודעות להפוך אותם לכוח יצירתי."
יש סיבה למה הוצאתי קלף טארוט הבוקר, וזה כי ראיתי סרטון של מישהי שטארוט עזר לה להרפות מאדם שהיא לא הצליחה להרפות ממנו.
מכיוון שאתמול שוב דיברתי עם האדם שהייתי בקשר איתו, כי הוא לא עמד באיזשהו הסכם שעשינו ואז פגע ברגשותיי, כשהוא התנהג כאילו רק הרגשות שלו חשובים ושהדברים שפוגעים בי הם שטויות.
השיחה אתמול הייתה קשה, אבל הוא הקשיב לי, וזה היה כבר המון מאדם שמתייחס אליי מגעיל.
הוא יכול להתווכח עם זה, אבל להשתמש במילים "פיגור כבד", עליי, ולצפות שאני לא אשים לב שהוא אומר דברים מרושעים ואכזריים, שאין לי מושג מה המטרה שלהם - אם לא לפגוע בי.
אני יודעת, שאנשים לא חייבים לי כבוד.
זה בסדר לראות שאדם שפעם אהבתי, ועדיין מתאבלת רגשית כי ככה זה כשאתה באמת אוהב מישהו, לא מכבד אותי.
אבל היה משהו בשיחה הזאת שהיה מעבר לחוסר כבוד אליי.
אמרתי לו, היה אדם שהוא יגיד לי שהוא שונא אותי, או לא מחבב אותי יותר, כי אני ללא ספק שונאת אותו ולא מחבבת אותו יותר - הכאב פשוט לא נותן לי לשחרר.
כי איך מישהו יכול להיות עד כדי כך רע, ולא להודות שהוא רע?
הוא אפילו לא רוצה להיות בקשר איתי יותר, אז למה הוא חייב לפגוע בי, במקום פשוט לנהל איתי שיחה נורמלית על למה צריך לנתק קשר סופית?
כשמישהו מתנהג עד כדי כך מוזר, עד כדי כך רע, אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי, אם אולי זה מגיע לי.
אם אולי באמת עשיתי משהו לא בסדר, או שאני באמת משוגעת או לא תקינה בראש, או שאולי הוא פשוט באמת באמת רואה אותי ככה וסולד ממני, גם אם זאת לא האמת כולה.
הוא מבלבל אותי, עם היחס שלו אליי.
ועכשיו אני יודעת שבפעם הבאה שמישהו יראה לי חוסר כבוד, אני לא אתן לו לומר לי עוד מילה אחת, לא רק כי אין סיבה לשמוע אותו יותר, אלא כי זה בדיוק מה שהאדם הזה עשה והדרך שבה הוא השיג כוח עליי.
אם אמרתי דבר אחד, שהיה לא בסדר בעיניו, כמו "אתה אידיוט ברמות", הוא לא נתן לי לסיים את המשפט, וחסם אותי.
זה מוזר לרצות להיות דומה לאדם הזה במשהו, אבל אני באמת, למרות הכול, לא מסוגלת לראות אותו כאדם רע.
אפילו שיש ראיות לכך, אפילו שיש ראיות לכך שהוא אולי נרקיסיסט, אני פשוט לא מסוגלת לראות אותו ככה, אני לא מסוגלת לקבל את זה.
אולי כי אהבה מעוורת.
אבל להגנתי, הוא לא היה ככה בשנה הראשונה.
רק כשהוא התחיל לחשוב שאני משוגעת, הוא התחיל להתייחס אליי מגעיל, ולהגיד שהוא סולד ממני, כשהצגתי התנהגות אובססיבית של היקשרות רגשית.
כשהעולם מכאיב לך עד כדי כך, אי אפשר שלא לתהות, אם אולי זה אשמתך.
אבל אני קוראת את "לכבוש את 13" עכשיו, ספר שבו הדמות הראשית היא נערה בת 15 שעוברת בריונות בבית הספר וגם אלימות בבית, ולאנשים יש כל כך משהו נגדה, שזה גם עורר בי את התהייה - "מה היא עשתה שזה מגיע לה?"
אבל אני יודעת שהיא לא עשתה כלום, שאנשים פשוט פוגעים בה כי הם יכולים.
שכחתי שלפעמים הדברים שאני קוראת יכולים להשתלב עם מה שאני עוברת בחיים שלי.
אז כשאני תוהה עכשיו, למה האדם הזה שהיה אמור לאהוב אותי מספיק כדי לסיים איתי את הקשר בלי לפגוע בי, פגע בי... אני לא יכולה שלא לתהות, שאולי הוא פגע בי, פשוט כי הוא יכול.
פשוט כי לא אכפת לו.
לשנוא אותו זה קל.
לחשוב שהוא אדם רע?
אני לא יודעת למה זה כל כך קשה עבורי.
אולי אני פשוט לא רוצה להסתכל ככה על אנשים.
אולי אני פשוט תוהה אם יום אחד, אולי אני אהיה בנעליים שלו, ואתנהג אותו דבר, ואז אני אצטרך לומר לעצמי, שאני אדם רע, כי ככה החלטתי על האחר.
בכל אופן, אני אולי אתחיל סדרת טארוט.
כל פעם שאכתוב, זה יהיה בהשראת קלף מסוים, הפעם זה היה קלף שנבחר עבורי, אבל אולי בפעם הבאה זה יהיה קלף שאני בוחרת להתמקד בו.
עכשיו כשאני חושבת על זה, לכל קלף בהארקנה הגדולה יש מספר.
הקלף הראשון, קלף השוטה, הוא מספר אפס.
קלף השטן, הוא גם קלף מהארקנה הגדולה, והוא קלף מספר חמש עשרה, והיום החמש עשרה באפריל.
סתם צירוף מקרים נחמד.
הרבה זמן שהחיים שלי לא הסתנכרנו ככה.
זה בטח סימן טוב לא?
(15/4/26 6:19)