כיפור תשע"ח

זאת לא הפת
שלא ליוותה שחרית
גם לא הצמא
שלפיתתו אכזרית
זאת ההכרה
שעפר אני בחיי
קל וחומר
כשנוטלים מזונותי
היא ששוברת
גאווה עקשנית
עד מתי?
עד שבירת התענית.

את הרמזים
של פת שחרית
ושל אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי...וכו'

הסיפא כתובה מעולה. (3 שורות המחץ)

גם משיר קצר ויפה אפשר ללמוד על הכותב ואת דעתו על התענית.

תודה ותודה על התגובה המפורטת!
מזמן רציתי לבטא את הענווה שצום מעורר באדם..

בהחלט הבאת זאת לידי ביטוי.
"מִי גָּרַם לָהֶם? (שיחטאו) אֲנִי, שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב. לָמָּה? שֶׁאֵין חֲמוֹר נוֹהֵק אֶלָּא מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁל חָרוּבִין"
(ירושלמי, יומא)

אכן כאשר אדם "וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן - וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.."

התברכנו באתר באיש ספר

פורומים›סיפור שכתבתי›כיפור תשע"ח

אהבתי..

אברהם תודה רבה

תודה גם לך, נעמי..

יפה תודה על הציטוטים

נהדר.

=)