הוא כרע על הקבר,בוכה.
מסביבו היו מספר אנשים,רציניים וחמורי סבר,בולטים על רקע הערפל הנמשך עד אין סוף.
הוא בכה.
הוא נזכר.
* * *
"תביא ת'אוכל".
רוני רכן בפני מלך הכיתה,עידו,ונתן את המנחה היומית.
* * *
"יאללה,עליו!" קרא עידו וארבעה ילדים קפצו על רוני.
* * *
רוני מסתכל באינטרנט,תמונה,סמיילי,בדיחה דפוקה על חשבונו,תגובות מעליבות,פוגעניות.
* * *
הוא הגיע ימים אחדים אחר כך,הוא עדיין לא הבין,רק בצוואה היה כתוב למה,ואיך.
בצוואה היה כתוב:"דע כי סלחתי,אך לעד תזכור,באשמתך".
* * *
עידו כרע על הקבר של רוני,ובכה על מה שעשה,ועל שאת המעשה אין להשיב.
מסביבו היו מספר אנשים,רציניים וחמורי סבר,בולטים על רקע הערפל הנמשך עד אין סוף.
הוא בכה.
הוא נזכר.
* * *
"תביא ת'אוכל".
רוני רכן בפני מלך הכיתה,עידו,ונתן את המנחה היומית.
* * *
"יאללה,עליו!" קרא עידו וארבעה ילדים קפצו על רוני.
* * *
רוני מסתכל באינטרנט,תמונה,סמיילי,בדיחה דפוקה על חשבונו,תגובות מעליבות,פוגעניות.
* * *
הוא הגיע ימים אחדים אחר כך,הוא עדיין לא הבין,רק בצוואה היה כתוב למה,ואיך.
בצוואה היה כתוב:"דע כי סלחתי,אך לעד תזכור,באשמתך".
* * *
עידו כרע על הקבר של רוני,ובכה על מה שעשה,ועל שאת המעשה אין להשיב.