יַהֲלוֹם לֹא מְלֻטָּשׁ (אלמז)
פְּעָמִים שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
עַד לִכְדֵי אֲמִתּוּת הָאֱמֶת
פְּעָמִים שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
עַד לִכְדֵי נְגִיעַת מְיַלֶּדֶת
עַד לִכְדֵי הֶכֵּר שֶׁל בָּרֶקֶת
הַשּׁוֹנָה בְּתַכְלִית מֵהַבַּזֶּלֶת
וּכְכָל שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
אַתְּ מִתְרַחֶקֶת וּמִתְרַחֶקֶת
עַד כְּדֵי בּידוּל הַמַּחֲשֶּׁבֶת
עַד לִכְדֵי נְעִילַת הַדֶּלֶת
כְּאוֹתָהּ יִפְעָה שְׁחוֹרָה וְנָאוָה
כְּאוֹתָהּ מַלְכָּה - מַלְכַּת שְׁבָא
הַמְּהַלֶּכֶת לָהּ בְּמִדְבַּר מֵידְבָא
לָתוּר לָהּ אַחַר מְעַט אַהֲבָה
כְּאוֹתוֹ יַהֲלוֹם בִּלְתִּי מְלֻטָּשׁ
שֶׁיָּפְיוֹ נִרְאֶה בִּמְטֻשְׁטָשׁ
וְחִטּוּבוֹ כְּלָל אֵינוֹ מֻרְגָּשׁ
וְאֵין בּוֹ חָדָשׁ רַק מַמָּשׁ
יְקָרָה אַתְּ מִפְּנִינִים וּמִפָּז
בִּשְׁבִילִי אַתְּ אַלֵמָז
פְּעָמִים שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
עַד לִכְדֵי אֲמִתּוּת הָאֱמֶת
פְּעָמִים שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
עַד לִכְדֵי נְגִיעַת מְיַלֶּדֶת
עַד לִכְדֵי הֶכֵּר שֶׁל בָּרֶקֶת
הַשּׁוֹנָה בְּתַכְלִית מֵהַבַּזֶּלֶת
וּכְכָל שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת
אַתְּ מִתְרַחֶקֶת וּמִתְרַחֶקֶת
עַד כְּדֵי בּידוּל הַמַּחֲשֶּׁבֶת
עַד לִכְדֵי נְעִילַת הַדֶּלֶת
כְּאוֹתָהּ יִפְעָה שְׁחוֹרָה וְנָאוָה
כְּאוֹתָהּ מַלְכָּה - מַלְכַּת שְׁבָא
הַמְּהַלֶּכֶת לָהּ בְּמִדְבַּר מֵידְבָא
לָתוּר לָהּ אַחַר מְעַט אַהֲבָה
כְּאוֹתוֹ יַהֲלוֹם בִּלְתִּי מְלֻטָּשׁ
שֶׁיָּפְיוֹ נִרְאֶה בִּמְטֻשְׁטָשׁ
וְחִטּוּבוֹ כְּלָל אֵינוֹ מֻרְגָּשׁ
וְאֵין בּוֹ חָדָשׁ רַק מַמָּשׁ
יְקָרָה אַתְּ מִפְּנִינִים וּמִפָּז
בִּשְׁבִילִי אַתְּ אַלֵמָז