פרולוג
קיראן הנדרי
היום הזה.


מאז גדלתי ונעשיתי גבר, היום הזה היה הנעלם הגדול, כמו 'ג'ק בקופסה'. חבוי מתחת לפני השטח, מסתתר, תמיד מאיים להופיע בכל רגע נתון. כל יום שחלף היה כמו עוד נגיעה בידית, השולטת במנגנון המרסן אותו בכלאו ומאיימת לשחרר אותו לחופשי.


היום, הוא ברח.


הגיע הזמן שאמלא את חובתי לאחווה החדשה שלי. זה נטל שמגיע עם תפקידי כמנהיג.


עליי לקחת לעצמי אישה.


אישה שאינני מכיר. אישה שנולדה לתוך התפקיד הזה, בראש פירמידת ההנהגה. אישה שתחשל ברית חזקה בין המסדר לבין האחווה.


אישה שאין לי כל רצון בה.


אני קיראן הנדרי, בנם הבכור של לנוקס הנדרי וארבלה גרייבס הנדרי, המנהיגים החדשים של המסדר. רבים היו הורגים עבור ההזדמנות להיות במעמדם, פשוטו כמשמעו. אך לא כך פועלים הדברים בתוך המסדר; אנחנו נולדים לתוך התפקיד, כמו במשפחות מלוכה.


אימי נקראה לשוב הביתה כדי לתפוס את מקומה בהנהגת המסדר, כפי שעשו אביה ואחיה לפניה. אבי יכהן כבא כוחה עד שאהיה מוכן לתפוס את מקומי כמנהיגם של כל האנשים האלה. הפעולה הראשונה שבה אנקוט כמנהיגם העתידי תהיה להיכנס לתוך הסכם נישואין עם אישה מתוך האחווה. בכך אביא שלום בין המסדר לבין האויבת המושבעת שלו, האחווה.


מאז שאני זוכר את עצמי, גדלתי עם הידיעה שיום אחד אתחתן בנישואין מאורגנים וזה חלק מהגורל ומהייעוד שלי. הידיעה לא הופכת את כל העניין הזה לקל יותר.


תמיד חשבתי שאתחתן עם מישהי מתוך הארגון עצמו, מתוך המסדר שבו גדלתי וחונכתי. ציפיתי ליצור איחוד עם אישה שאני מכיר כל חיי, מישהי שהמעמד שלה בתוך המסדר יתרום לחזקה שלי על מקומי כמנהיג, במקרה שדודי ובני דודיי ימותו. אישה בעלת סגולות מיוחדות ומידות טובות, אישה טהורה שתשמור את עצמה עבור בעלה. מי, לכל הרוחות, יודע איזו אישה אקבל מהאחווה?


האחווה הרגה את דודי מצד אימי והאחים במסדר קוראים לנקמה. הם דורשים לראות דם, והרבה ממנו. אבל נקמה היא לא דרכנו. נקמה ומוות רק יביאו עוד ועוד גופות נרקבות, וזה מהלך עסקי גרוע ביותר; המתים אינם יכולים להביא לנו רווח כלכלי. בריתות, לעומת זאת, יגרפו עבורנו רווחים רבים, והרווחים הם הדבר שבו אנחנו צריכים להתמקד.


אבי מוזג ויסקי לשתי כוסות ומגיש לי אחת. "אני יודע שאתה צריך את זה. עוד לא שכחתי איך הרגשתי כאשר שמעתי את אבי מספר לי שעליי להינשא למישהי מהמסדר כחלק מברית נישואין."


אני צריך הרבה יותר מאשר כוסית הוויסקי הזאת. "אני לא רוצה אישה."


"אני לא צריך לומר לך שמה שאתה רוצה או לא רוצה לא משנה בכלל. אתה בן למשפחת גרייבס והנדרי, המנהיג העתידי של המסדר. לעמוד בראש הארגון הזה משמעו שאין לך בחירה. זו חובתך לחזק את המסדר בעזרת קשרי נישואין. אתה תתחתן עם אישה מתוך האחווה."


אני יודע שאני לא בעמדה שמאפשרת לי לסרב לנישואין האלה. "אני יכול לפחות לבחור את האישה שלה אנשא?"


"יעמדו בפניך שלוש אפשרויות." טוב, גם זה משהו. "האישה הנחשקת ביותר ביניהן היא איוונה, בתו הבכורה של אברהם ברקנרידג'. האפשרות השנייה במעלה היא בתו הצעירה, וסטלין. הבחירה האחרונה היא אליסון, גיסתו של סינקלייר. היא לא בת למשפחת ברקנרידג', או אפילו חברה באחווה עדיין, אבל היא תהיה חברה בה בקרוב."


"למה אנחנו בכלל שוקלים את גיסתו כמועמדת מתאימה לנישואין?"


"מפני שהיא אחותה של בלו ברקנרידג'. סינקלייר יעשה את כל מה שצריך כדי לשמור על ביטחונה של אליסון אם הוא רוצה לתרום לאושרה של אשתו."


אמריקאית שלא גודלה על ברכיה של האחווה. "היא תהיה חלשה."


"אני מסכים. לכן אמרתי שהיא האפשרות הפחות טובה מבין השלוש. תינשא לה רק בתור מוצא אחרון, אם אף אחת מהאפשרויות האחרות לא תתאים מאיזושהי סיבה."


שמעתי על אברהם ברקנרידג' הרבה שמועות ואף אחת מהן לא הייתה חיובית. "מה אתה יודע על בנותיו של אברהם?"


"אני לא יודע הרבה כרגע, אבל הצבתי מעקב אחר שתיהן. נלמד על אודותיהן כל מה שאפשר כדי לאפשר לך בחירה מושכלת."


אין זה משנה שהמסדר נמצא כרגע תחת הנהגה חדשה. "האחווה לא הולכת להסכים מרצונה ליצור ברית איתנו, ותיין ברקנרידג' לא ייתן לנו ככה מרצונו את אחת האחייניות שלו בתור כלה."


"וזו הסיבה לכך שאנחנו הולכים לסובב לו את היד ולקחת ממנו בכוח את הכלה שבה תבחר. לא תהיה לו ברירה אלא להקשיב להצעה שלנו ולשקול אותה בחיוב." אבי עוצר לרגע. "וכמחווה של רצון טוב, אני הולך להציע לו ששו תתחתן עם בנו הצעיר, או עם אחיינו."


שו רק בת שמונה עשרה. עדיין ילדה. וכזאת עקשנית. יש לה חלומות ותוכניות ורעיונות לגבי הדרך שבה היא רוצה שחייה יתקדמו. אחותי לא תקבל בשלווה את הידיעה שעליה להתחתן, ולא משנה אם זה במסגרת ברית עם האויב שתשרת את האינטרסים של המסדר. "הנישואין שלי לא יספיקו כדי ליצור ברית? למה שו תהיה חייבת להתחתן גם?"


"אני חושב שלא יהיה בכך מספיק כי מדובר פה באחווה. היריבות בין שני הארגונים עמוקה ועתיקת יומין ואנחנו חייבים להציע פה הצעה טובה ומשמעותית אם אנחנו רוצים שהם ישקלו אותה בחיוב."


"מתי כל זה עומד להתרחש?"


"ברגע שתחליט במי מהנשים אתה חושק."


אני לא חושק באף אחת מהן.


"צוותי המעקב יגישו לי דוחות מלאים עד סוף השבוע."


"אז אני מניח שאתבע לעצמי אישה עוד בסוף השבוע הקרוב." וזה אומר שאזכה להכניס מישהי למיטה. אני לא יכול לומר שהאפשרות הזאת לא מוצאת חן בעיניי.


"תצטרך לממש את האיחוד שלך איתה ברגע שהדבר יהיה אפשרי." לממש את האיחוד. הוא מתכוון לכך שיהיה עליי לעבר אותה. "ברגע שהזרע שלך יהיה בתוכה, התביעה שלך עליה לא תוכל להיות מבוטלת על ידי אף גורם."


עובר. גם בזה אני לא רוצה.


אני נולדתי תשעה חודשים לאחר שהוריי התחתנו. אבי לא בזבז זמן וחתם באופן סופי את האיחוד שלו עם אימי. מעולם לא דנו בנושא, אבל אני מניח שגם עליו הופעל לחץ מצד אביו לנהוג באופן הזה, בדיוק כפי שהוא מנסה לשכנע אותי לעשות כרגע. "איך הרגשת כשסבא אמר לך שאתה חייב להתחתן עם אימא?"


"לא הייתי מאושר מזה, אבל ידעתי שזו חובתי כלפי המסדר, לקחת את ארבלה להיות אשתי. שנינו הבנו, אימך ואני, שזה מה שאנחנו צריכים לעשות, ואני חושב שהפקנו את המרב מהסיטואציה, בסופו של דבר."


אולי הרומן שלהם לא היה מסוג הרומנים שמסופרים באגדות, אבל הוריי אוהבים ומכבדים זה את זה. הם גם חולקים מטרה משותפת: שניהם רוצים בטובתו של המסדר ומוכנים לעשות הכול עבורו, וזה כולל לכרות בריתות עם האחווה.


אני המנהיג העתידי של המסדר. זה התפקיד שלי, להבטיח את שגשוגו של הארגון ואת שגשוגם של כל בני הברית שלו. אם המשמעות היא לקחת לעצמי אישה מבנות האחווה ולעבר אותה כך שתישא בתוכה את הילד שלי, אז זה מה שאעשה, גם אם זה הדבר האחרון בעולם שאני רוצה לעשות.