יוליק הוא חייל בבסיס מודיעין. תחת השגרה הקהה של החיים בבסיס הוא מסווה קשיים ולבטים, הגוזרים עליו מרחק שקט מן ההווי האופף אותו. הוא מקיים קשר עז ומיוסר עם אורית, המשרתת בבסיס אחר, והציפייה לקראת מפגשם נותנת סימנים בזמן המאובק והזוחל של שירותו הצבאי. אבל השגרה הזו, שדומה שתימשך לנצח, נקטעת עם העברתו של יוליק לבסיס בעומק סיני. השנה היא 1973, ויום הכיפורים בפתח: עוד רגע תתערב המציאות החיצונית באבחה בחייו של יוליק, תבקיע את הגנותיו ותחיש את התבגרותו בדרכים לא צפויות. הפרוזה של שמעון ריקלין כרויה למעמקיהם המחתרתיים של חיי הנפש, ולרגעים שבהם העולם פורץ לחיים אלה ומשנה אותם לבלי הכר. שפן הוא גביש של דיוק ויופי: נובלת התבגרות עדינה ומורכבת, המפליאה ללכוד רגע של תמורה ומעבר. שפן הוא ספרו השלישי של שמעון ריקלין. קדמו לו ‘תום הילדות’ (חרגול) ו’צפון פרוע’ (חרגול-עם עובד).