כמו שלפני כל סערה יש שקט, כך גם אחריה.
אחרי הטלטלה שעבר דניאל בכרך הראשון, הוא יוצא אל הצבא ונאלץ להתמודד עם החשש הגדול שלו.
עקב שירותו הצבאי, הוא מתמודד עם בני גילו ונדרש לחוות עימם את חוויות הגיל וכך גם אתם, הקוראים.
אם בכרך הראשון יכולתם לרגע לברוח מהעובדה שמדובר בנער צעיר ולדמיין שמדובר בבחור המתגורר לבד
וחי את חייו, בכרך השני לא תהיה לכם הפריבילגיה הזאת.
המציאות של גילו הצעיר כל הזמן דופקת ונוכחת מעצם לבישת המדים והתנהלותו בצבא ואל מולה,
הקושי של קריאת החוויות אותן הוא חווה גדול פי כמה.
בספר, דניאל עדיין לא מגיע אל השקט שלו אבל הוא כבר לא חי בסערה.
לאט ובדרכו הייחודית, הוא לומד לאהוב. יש לו עוד דרך לעבור.
הוא עדיין מגלה את דרכו במשפחה, בחברות, באהבה ומול עצמו.
סוף הספר הוא לא סוף הסיפור של דניאל אלא תחילת דרכו החדשה.
