“חודש שעבר נסעתי ללטביה ולאסטוניה כדי לפקח על בחינות. נסיעה מקצועית, עניינית, כזו שאמורה להישאר בגבולות האקדמיה. אבל דווקא שם, בקור הבלטי, התפתח סיפור שהיה יכול להיכתב כרומן רומנטי טעון.
פגשתי את מרקו איטלקי מצליח בתחומו, כריזמטי, מחזר עיקש. הוא רדף אחרי מריגה ועד טאלין, העריץ, החמיא, לא ויתר. בעיניו הייתי מסתורית, קשוחה , אירופית, כמעט ספרדייה  כך לפחות הניח. הרגע שבו סיפרתי לו שאני ישראלית היה רגע של הלם. האיש שהותיר זר ורדים אדומים מאחורי דלת חדרי במלון כי לטענותיו אני לא אמורה לחגוג יום הולדת 33 בלי להיות נערצת , האיש שחיזר בהתלהבות כמעט קולנועית קנה כרטיס אוטובוס בדקה ה90 ונסע איתי לטאלין בהפתעה, הוא גם זה שכינה את הישראלים “אכזריים” ואף השווה אותנו לנאצים בשל יחסנו לפלסטינים.
הפער היה כמעט אבסורדי: בין הורדים האדומים לבין המילים הקשות. בין תשוקה לבין שיפוט מוחלט. בין אישה ממשית לבין סמל פוליטי.
החוויה הזו ליוותה אותי כששבתי לקרוא את ״אהבה כואבת שירי״ של רם אורן ,לפתע הבנתי עד כמה הרומן הזה אינו עוסק רק באהבה רומנטית, אלא בהתנגשות בין רגש לזהות, בין כמיהה אנושית לבין מטען אידאולוגי ורגשי כבד.אורן בונה את דמותה של שירי כאישה הנמצאת במתח מתמיד בין הרצון להיאחז באהבה לבין ההכרה שהיא עלולה להיפגע ממנה. בדומה לסיטואציה שחוויתי, גם כאן האהבה אינה מתקיימת בוואקום. היא טעונה בכוחות חיצוניים : דעות קדומות, תפיסות עולם, כוח ושליטה.
כוחו של אורן טמון ביכולתו לייצר עלילה סוחפת, כמעט קולנועית, שמושכת את הקורא קדימה בפרקים קצרים ודינמיים.
הוא יודע לגעת בנימים הרגשיים העדינים ביותר ולתאר כמיהה, בלבול ופגיעוּת באופן נגיש וברור. עם זאת, לעיתים נדמה כי הדרמה גוברת על המורכבות הפסיכולוגית; הרגשות עזים מאוד, לעיתים עד כדי מלודרמה.אך אולי זו בדיוק הנקודה: אהבה כואבת אינה בהכרח מתוחכמת. היא לעיתים חדה, ישירה, צורבת.
היא מתקיימת במקום שבו ההיגיון מתנגש עם המשיכה.
הסיפור עם מרקו המחיש לי עד כמה אהבה יכולה להיות פרדוקסלית. אדם יכול לרדוף אחרייך בין מדינות, להניח זר ורדים מאחורי דלתך ובאותה נשימה להחזיק בעמדה שמערערת את עצם זהותך. זהו הכאב שאורן מבקש לשרטט: לא רק כאב של פרידה, אלא כאב של פער. ״אהבה כואבת שירי״ הוא רומן קריא מאוד, דרמטי וסוחף, המאיר את האזור האפור שבו תשוקה ואידאולוגיה נפגשות. ייתכן שאינו מציע עומק פילוסופי רב, אך הוא מצליח לגעת בנקודה האנושית החשופה ביותר: הרצון להיות נאהבת כפי שאת לא כפי שמישהו מדמיין אותך ובסופו של דבר, אולי זו השאלה שמרחפת גם מעל הספר וגם מעל אותו זר ורדים באסטוניה:
האם אהבה יכולה לשרוד כאשר הזהות עצמה עומדת למשפט?”

“אהבה כואבת היא כאמור טרילוגיה של שלשה ספרים ושלשה גיבורים שיש מן המשותף ביניהם.
הספר הראשון "שירי" מתאר את רצף האירועים בארץ בשנות השלושים לפני קום המדינה. שירי שעלתה מרומניה עם הוריה ואחותה נקראה בלומה מלידה ועם הגיעה לארץ ניסתה להשתלב ובאיזשהו שלב היא הבינה שכדי להצליח היא צריכה לנצל את חיצוניותה היפה ןפיקוחתה והופכת לרקדנית במועדון לילה. היא משנה את שמה ל"שירי" ועוברת לרקוד במועדון ספלנדיד בטבריה. זהו מועדון יוקרתי בו נאספים כל השמנא והסלתא של אותם ימים בשנות השלושים ערבים , יהודים וקצינים בריטים.
במהלך הספרים אנחנו נחשפים למאורעות ההסטוריים שהיו בארץ באותה עת, הפרעות והחיים הקשים לישוב היהודי, הכרזת המדינה והקמת צה"ל.

הספר השני "דני" שהופיע בספר הראשון כילד קטן שניצל מפיגוע בו משפחתו נרצחה ערבים והוא הניצול היחיד מפיגוע זה. אביו של מבצע הפיגוע שהיה רופא ערבי שטיפל בכל הסביבה מאמץ אותו עד גיל 11 למורת רוחם של כל אנשי הכפר. עם הזמן דני גדל ובורח לקיבוץ בו גרה שירי ושם הוא "חוזר" לחיק היהדות ומאומץ ע"י שירי ובעלה. עם הזמן הופך לעלם חמודות, מתגייס לצבא והופך לקצין וכל עלילות גבורתו וחדירתו ללבנון להציל את אהובתו הערבייה בשירה הן על גבול הפנטזיה.

הספר השלשי "אמירה" מתמקד בבתו של דני ובשירה וכאן מתווספות דמויות נוספות ונושאים חדשים כמו מדינה צעירה, סמים, פשעים ורציחות חילול כבוד המשפחה ועוד.

הטרילוגיה הזו קריאה, זורמת, מעניינת ואף מרתקת, יחד עם זאת מלאה באי דיוקים וחורים גדולים. לעיתים על גבול הזילזול בקורא.
מציינת שרם אורן בשנים האחרונות עושה מחקרים מקיפים על הנושאים עליהם הוא כותב וכאן בספרים אלו מורגשת כתיבה רשלנית של אי דיוקים או לחילופין טעויות ברצף של אירועים או מקומות. חבל מאד.
עדיין ניתן ורצוי לקרוא כי ההנאה מובטחת.”

“רם אורן אמר לעצמו , אם כולם הלכו על הטרנד של טריאולוגיות בעצם למה אני לא ???? שירי , הספר הראשון היא בעצם בלומה שהפכה לשירי שהפכה לאיזבל שחזרה לשירי. נערה גלותית עניה שכל מה שמעניין אותה זה כסף ולא, היא לא בוחלת איך יגיע אליך , תמכור את עצמה את גופה את סודות המדינה העיקר שהכל יהיה תמורת כסף. היא מתנתקת מהמשפחה ומוצאת עצמה בטבריה הרחוקה מהמרכז מככבת בעירום במועדון לילה מפוקפק, והמדינה בוערת , הערבים נגד היהודים , הבריטים בתווך ובלומה/שירי/איזבל טועמת מכולם , והם רוצים בקרבתה כל כך רוצים עד שמוכנים לאבד את התחתונים תרתי משמע , סביבה רוחשים הגברים, הדתי מצפת החייל הבריטי והערבי , ואז עולמה מתהפך או מתהפך לטובה , היא שירי שחיה בקיבוץ כי איתן הצילה ואז נכנס לחייהם דני הלו הוא מכרם שחזר להיות דני, מישמש כמו שרק רם אורן יודע למשמש ....דני הבא בתור ואמירה הספר השלישי שטרם יצא לאור. רם אורן כפול 3”

“בעבר נשבעתי לא להתקרב יותר לרם אורן, אבל איכשהו החלטתי, אחרי כמה שנים לנסות שוב.
כשראיתי "טרילוגיה" חשבתי שאולי יש סיכוי למשהו קצת יותר טוב מרם אורן הרגיל.
ובכן, הכל אותו דבר...
שטוח יותר מקרטון ביצוע, דמויות חלולות וחסרות כל מעוף, בקיצור: עזבתי אחרי 100 עמ' בערך.
ומי שרוצה פירוט יותר טוב שיקרא את הביקורת של "קורא בסופש" (הוא לפחות הצליח לקרוא עד סוף הספר).”