קרחונים בארץ החמסינים הנו ספר שיחות עם מבחר במאי הקולנוע הישראלים הבולטים שיצרו את סרטיהם בין השנים 2007-2004.
בשנים אלו ראה הקולנוע המקומי פריחה יוצאת מן הכלל: פסטיבלים ברחבי העולם העניקו לו פרסים יוקרתיים, הקהל מילא אולמות כדי לצפות ביצירות מקומיות, ובכל שנה יותר ויותר יוצרים ביקשו ליצור יצירה מרגשת, מעניינת ונועזת.
תופעות אלו יצרו גל קולנועי מרתק הממשיך עד עצם היום הזה.
במאמר הפותח את הספר מצביע פבלו אוטין על הגורמים שהביאו לגל הזה ומזהה בחלק מהסרטים החדשים מאפיינים אסתטיים הדומים לאלה של קרחון: הסרטים מפגינים איפוק מסוים על פני השטח, אך בדומה לקרחון זהו רק הקצה – למעשה, הסמוי מן העין גדול הרבה יותר מן הנראה.
ספרו של פבלו אוטין מעניק במה מילולית לקולם של היוצרים הצעירים שהביאו את הקולנוע הישראלי לדרגת מורכבות ואיכות חדשה.
השיחות האינטימיות פותחות צוהר לעומק החשיבה האסתטית שמאחורי כל יצירה; הן מאפשרות, בצפייה חוזרת, חוויה מהנה, עמוקה וחדה יותר של כל סרט.
אוסף המפגשים בספר משרטט מפה של הנטיות השונות של כל יוצר בפרט ושל "הקולנוע הישראלי החדש" בכלל.
בזכות העיסוק הישיר במבע של הסרטים, הופכות השיחות בספר לדיון מרתק בשפת הקולנוע.
בהדרגה, נוצר פסיפס הכולל בתוכו נושאים כגון נקודת מבט, תנועות מצלמה, עריכה, בחירת פלטת צבעים לסרט, עיצוב תפאורה, עיצוב דמויות ועוד.
כל אלה עוזרים לפתח את רגישותו ואת מודעותו של הקורא לשפתה העשירה של אמנות הקולנוע.
זאת ועוד, הדיון על הסרטים הישראלים הופך למעין שיעור בקולנוע העוזר לפתח את רגישותו ואת מודעותו של הקורא לשפתה העשירה של אמנות השביעית.
בין הסרטים המרכזיים הנדונים בספר: בופור; ביקור התזמורת; חופשת קיץ; מדוזות; אור; וסרמיל; מחילות; ללכת על המים; אדמה משוגעת; ימים קפואים; שנת אפס; הכלה הסורית ואביבה אהובתי.
פבלו אוטין נולד בבואנוס איירס בשנת 1976 ועלה לארץ ב-1996.
הוא דוקטורנט בפקולטה לאמנויות, מרצה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב; מזה שש שנים משמש כעיתונאי וכמבקר קולנוע עצמאי בארץ ובחו"ל.