“האמת היא שהרעיון של הספר מעורר עניין. אם נישאר עם מה שכתוב על העטיפה האחורית שלו הוא אפילו יכול לעשות רושם טוב.
מדובר על סיפור המתרחש בתקופת הרנסאנס באיטליה. הדמות הראשית הוא מורה לרפואה במוסד אקדמי כלשהו, לא ממש ברור מה תפקידו במוסד ומהו בדיוק המוסד הזה. התקופה ההיא ידועה בעיקר בשל שלטונה הקשה של הכנסייה בצורת האינקוויזיציה.
ללא ספק ישנם קטעים קשים בספר, כמו חטיפת ילדות וגידולן לצורך זנות מגיל מאוד צעיר של שנים ספורות בלבד. זונה בת 14 (מונה-סופיה מושא חלמותיו של האנטומיסט) נחשבה לזונה בעלת ניסיון רב וגברים היו מחכים בתור אצלה תקופה ארוכה.
בשל סירובה של מוניה סופיה להתמסר ריגשית לקולומבו (הוא האנטומיסט) מנסה קולומבו למצוא את מה שמעורר את רגש האהבה אצל הנשים.
בטעות הוא מגלה את הדגדגן וקורא לו בשמו "אהבת ונוס". הוא בטוח שגילה את מה המקור שמעורר את רגש האהבה אצל האישה.
הספר יכול היה להיות מעניין לולא היה עמוס בתיאורים לא מוצלחים של החיים בתקופת האינקוויזיציה אשר נראים לחלוטין לא רלוונטיים לעלילת הספר.
רוב רובו של הספר מתרכז במשפט הנערך לאנטומיסט, כאשר העלילה נבנית בצורה של פלאשבקים.
לחלוטין לא אמין, מלא בתיאורים מייגעים ומריחות למיניהן בצורה של מכתבים וציטוטים, אפילו הטיעונים המובאים במשפטאו של האנטומיסט נשמעים תלושים מכל הקשר כלשהו למציאות כלשהי.
פיספוס מוחלט של רעיון לא רע בכלל ושל תקופה אשר בטוח יכלה לתרום הרבה יותר לאווירת הספר אם היתה כתובה בצורה אמינה ומעניינת.”