שאול חדד עלה לארץ כמו מרבית יהודי עיראק בשנות החמישים , והמשפחה ראתה בעלייתה הגשמה של חלומות ציוניים.
מי שקורא בקובץ הסיפורים שלו "פרח דודים" – חש מיד שזה תיעוד ספרותי תמים ונקי של החיים מאז העלייה לארץ: משבר העלייה, החיים במעברה, לבטי אמונה וזהות ישראלית חדשה, נגיעות של אהבה.
מעבר לכל הליריקה הפשוטה והתמימה יש תיאור ממקור ראשון של חבלי הקליטה, של ייסורי החיים בארץ ישראל – וברקע ניתן לספוג קטעי הגות על ארץ ישראל, על אחוות האחים שלנו, על היחס לאמונה, לציונות כנשמת אפה של המדינה הזאת.
שאול חדד הוא איש חינוך ותיק( הן בעיראק והן בישראל) שמשכיל באמצעות סיפוריו לתאר בחדות,ברישות-ולעיתים אף בהומור ציני דק-עולם שהיה ונעלם.