“לאחרונה מצאתי את עצמי יותר ויותר נמשכת לספרים בנושא התיאטרון. לא פשוט למצוא ספר בנושא הזה שהוא גם "קריא" מאוד. הרבה מהספרים מדברים אל הקורא כאילו שהוא מומחה לענייני משחק ותיאטרון. לא כך לורנס אוליביה, בספרו על הקריירה הענפה שלו כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר של תיאטרון שייקספיר המודרני, וכשחקן בתקופה המודרנית בכלל. הספר יכול לדבר לכל אישה שתיאטרון זרם בדמה, או לכל איש שכלל לא הכיר תיאטרון או משחק.
אוליביה לא "כתב" את הספר כי אם הקליט אותו, והמתרגם מאוחר יותר הביא אותו לכדי ספר מודפס. ואכן, הספר לא מרגיש בדיוק כספר כתוב, אלא כשיחה קולחת עם אחד האנשים המעניינים ביותר עלי אדמות. בספר ניתן למצוא את תחילת דרכו של אוליביה כשחקן ואיש תיאטרון, ומאוחר יותר גם כבמאי. הוא מספר על הגדולים שנתנו לו השראה, על השיעורים החשובים שלמד וכמובן - על המשחק. הוא מצליח לגלוש בין זכרונות עמוקים על ימיו כשחקן צעיר וחסר ניסיון, הטעויות שביצע אך גם הפסגות שכבש, ובה בעת לדבר אל הקורא באופן ישיר כאילו הוא מצפה לתשובה. לפעמים אוליביה מספר בפואטיות ורגשנות וקורותיו, אך לעיתים הוא נוקשה כאילו ניסה לחנך או ללמד שיעור חשוב.
הקריאה בספר מעבר למהנה ומלמדת. אפשר לומר שהיא מלאה מן "משפטי מחץ" שנחרטים בראשו של כל אדם שהמילים נוגעות בו. מדובר באיש שידע היטב מהו שוויו, ולא המעיט בפאר העצמי שלו - אך נדמה שבתוך כל השחצנות נחה גם ענווה, ואולי כבוד עמוק למקצוע התיאטרון שבו עסק. הכבוד לשחקן, לבמאי ולכל מי שעוסק ביצירה כזו או אחרת, מונחים ביסודו של הספר הזה. מומלץ ביותר לכל אוהבי התיאטרון והמשחק, ולאוהבי האמנויות בכלל.”