“כתיבה מעולה. תיאור המהלכים והקרבות אם כי ללא הפירוט ההופך את הקרבות לסיפורי גבורה.
פולר אובייקטיבי וביקורתי, מבקר את מהלכי בנות הברית ואת מהלכי גרמניה ויפן באותה מידה.
הביקורת המרכזית נוגעת להפצצה האסטרטגית, שימוש בחיל האויר נגד מטרות אזרחיות. תחילה אין להפצצה הזו תועלת צבאית, שנית היא מחזקת את מורל האויב ושלישית הקצאת המשאבים באה על חשבון הסיוע מהאויר לכוחות הקרקע שהוא חיוני יותר. היות וגם ארצו, הממלכה המאוחדת, הפציצה מטרות אויב, נמנע פולר לומר את המובן מאליו, שהפצצה אסטרטגית היא פשע מלחמה!
נושא נוסף הוא המהלכים בסיום המלחמה. ארה"ב ובריטניה אפשרו לרוסים לכבוש את ברלין ואת מזרח גרמניה ובכך חיזקו את ברה"מ הקומוניסטית, שהפכה מיד לאחר המלחמה מבת ברית לאויב. אם בתחילת המלחמה השיקול צריך להיות צבאי, לקראת סיומה צריך להביא בחשבון גם שיקולים מדיניים.
פולר שירת במלחמה כאיש מודיעין אנגלי ודמותו מופיעה בסרט 'גשר אחד רחוק מדי' שם הוא היחיד שהתריע שיש באזור ארנהם שריון גרמני שעלול להכשיל את מבצע 'גן ירק'. המפקדים לא רצו להקשיב והציעו לו לצאת לנופש.”