“סיפור באווירה אקספרסיוניסטית מסוייטת-חלומית על אודות צורף אבני חן, נוצרי המתגורר ברובע היהודי בפראג בראשית המאה העשרים. החוטים המקשרים בין הדמויות מעורפלים, ושלד העלילה גם הוא מטושטש-משהו, אך מלא כביכול במשמעויות נסתרות ורבות סימליות. יש פה סיפור על ידידות, על הונאה חמורה, על הדחקה אמנזית, על אהבה מוחמצת (ואף בין-דתית), על שנאה עזה שמובילה למוות, וגם (אני נשבע שללא קשר לפראג!) מאסר ממושך וקפקאי למדי. לעניות דעתי, הספר הזה קטן מידות מכדי להכיל את כל מה שתיארתי כאן בתמצות, ומעביר בסופו של דבר תחושה של סקיצה. כדי לא ליצור ספוילר, מאחר שמדובר בסיפור מתח, אמנע מלתת את הדוגמה המייצגת לנטייתו של מיירינק "לחסוך בטקסט" באופן שפוגע בדרמטיות של הסיפור (למי שכבר קרא/ה, אני מתכוון לסצנה המתרחשת כאשר מר לפונדר ישן בתא המעצר). בסיום הקריאה הרגשתי, למרות הסוף היפה, שאני לא באמת מכיר לעומק אף אחת מהדמויות.
הספר ימצא חן אולי בעיני חובבי גותיקה אפלה ומיסטיקה יהודית.”