“Les mots pour le dire
מילים כדי לומר זאת, על הטיפול של מארי קרדינאל בת ה 30במשך 7 שנים בסמטה אפלה בפריז, ע"י רופא/פסיכולוג נטול שם. היא מגיעה בשק של צרות צרורות- המשפחה של אמא נאלצה לנוס מאלג'יריה היפה, למארי 3 ילדים, היא לא מפסיקה לדמם, ובתחילת הטיפול רק יצאה מקליניקה ובתי משוגעים (שהיא פוחדת לשוב ולפקוד אותם).
אמא שלה מרוחקת, בעלה והיא חיים בארצות שונות בניפרד, אחרי שזרק אותה עוד באלג'יריה. מארי קרדינאל מתפרנסת בדוחק מכתיבת פרסומות, ומה שנישאר הולך לפסיגולוג ולילדים.

"באותה תקופה לא ידעתי שאני רק מתחילה להיוולד, ושאני חייה את הרגעים הראשונים של היריון שעמד להימשך שבע שנים " (ע"מ 17).
הרופא מזמין אותה לשלושת רבעי שעה שלוש פעמים בשבוע ואומר לה להפסיק לקחת כדורים.
הם נפגשים בשני, רביעי ושישי ומארי מחליטה להיות בשליטה ולהפסיק להתנהג כמו מטורפת. היא גרה בדירה בקומה חמישית עם מעלית ובעברה הייתה אישה נשואה שלימדה בבתי ספר שונים. היא לא הייתה בקשר עם אביה, אותו בקושי פגשה ומת בגיל מוקדם בשביל שניהם.
מארי מקבלת חינוך דתי, למרות שלא מאמינה בכלום, אימא אישה מטפלת אולטרואיסטית בכול הנכלמים העביונים ואוהבת את הכרת התודה והעוגות שהיו מביאים לה. מארי לא מפסיקה להשתלח באימא שלה, שאיימה עליה להיות בטולה זקנה, ומארי כבר בתחילת הדרך הנשית נכנסה להריון ומצאה מישהו. לפני זה אקספוזיצייה על החיים הנוחים בוילה רחוות הידיים באלג'יריה. בזמן תהפוכות שנות ה- 30 ו ה 40 המשפחה ברחה משוויץ לאלג'יריה.
למארי יש גם נאני שדועגת לה, אימא קצרה בזמן ומה ששבר אותה זה מות תינוקת שלה לפני הרבה שנים ואחיה של מארי שעושה לה את המוות, למשל שורף את בובת הסוס האהובה עליה באש.

"גבירותיי ורבותיי! ... הקשיבו לסיפור על היזענית שכבר אינה מזיעה, על הרעדנית שכבר אינה רועדת, על אלופת הדימומים שכבר אינה מדממת , על אלופת הפעימות שכבר אינה פועמת....המסכנה הזאת שהייתה נעצרת לרעוד מפחד בפתחי בתים, האומללה הזאת שהייתה נטרפת אחוזת אימה ומעקמת את קרסוליה על המדרכות היבשושיות האלה, גבירותיי ורבותיי, הביטו וראו מה יצאה מן המטורפת הזאת!". (ע"מ 148-147).
לקראת חג המולד מארי עפה על עצמה , עד שהיא חיוזרת להיות גבייה הרוגה מעייפות מהתקף מנייה מתמשך באמצע הטיפול.

לאט לאט מחלימה מארי קרדינאל , בא לסמטה פחות ופחות פעמים, עד שמפסיקה ואומרת למטפל הזקן הקטן והחביב ס -ל- ווי
(לקראת סוף הסיפור הקלפים נטרפים, דמות חשובה מאוד מתה בטראגיות אחת גדולה, אבל זה לא שובר את מארי).

"מילים כדי לומר זאת" מספק מבט צדדי על נערה פראית שגדלה באלגיריה, סובלת במולדתה צרפת ומגיעה לגיל הבגרות כאמא שהופכת לשק מדמם משיגעון. באמצאות הטיפול שלוש פעמים בשבוע במשך 7 שנים היא משלימה פארים עם עברה וחוזרת לחיות כאדם מהשורה. הרומן מספק תמונת זמן מעניינת של המאה ה-20, אלג'יריה, צרפת, פסיכואנליזה, שיגעון, ילדות מורכבת ולבסוף נחלה והצלחה מרשימים.

הסיפור קצת נמרך והמספר של מארי קרדינאל בגוף ראשון מרבה להתבכיין. למרות ההנאה המרובה מקריאת הספר, אני בטח לא עומד לשלם 400 ש"ח שלוש פעמים בשבוע, גם אם היה לי לא נראה לי שהייתי מצליח כמו מארי קרדינאל (מה גם שאני שונא טיפולים פסיכולוגים).”