אוריאן זכאי


אין אֵל אלא לֵיל בָּלול בְּצער


מתוך "אצל הספינות השחורות", מחזור בעקבות האיליאדה


הֵרָה
הַכֹּל תָּשִׁיבוּ לִי. הַכֹּל.


בָּרוּא בְּעַד בָּרוּא. גָּרוֹן בְּעַד גָּרוֹן.


לָשׁוֹן בְּלוּלָה בְּעַד לָשׁוֹן בְּלוּלָה.


חָרוֹן בְּעַד חָרוֹן.


חֵרוּף בְּעַד חֵרוּף.


כָּרֵת בְּעַד כָּרֵת.


(הַמֶּשִׁי הַדָּקוּר.


אִוְשַׁת הַלְּבָבוֹת.


רִקְמַת הַצְּלָלִים הַפְּרוּמִים.)


קָטָן בְּעַד קָטָן,


בְּרוּכָה בְּעַד בְּרוּכָה,


תָּמִים בְּעַד תָּמִים.


(שֵׁן אַרְגָּמָן דּוֹלֶקֶת כְּלֶהָבָה


עַל חֶלְקַת לֶחִי.)


לֶחִי בְּעַד לֶחִי. עוֹר בְּעַד עוֹר.


דַּקּוּת הָאוֹר בְּעַד דַּקּוּת הָאוֹר.


קוֹל עַנּוֹת בְּעַד קוֹל עַנּוֹת.


הַכֹּל תָּשִׁיבוּ לִי.


בֶּטֶן בְּעַד בֶּטֶן.


עֶצֶם רַכָּה בְּעַד עֶצֶם רַכָּה.


יִרְאָה בְּעַד יִרְאָה.


מְגֻלִּים בְּעַד מְגֻלִּים.


גְּזוּלִים בְּעַד גְּזוּלִים.


(דְּבָרִים טְמִירִים.


חֵץ מְטׄעַן יִסּוּרִים אֲפֵלִים.


חֶלְקַת לֶחִי. שֵׁן אַרְגָּמָן.


לְשׁוֹנוֹת בְּלוּלוֹת בְּלֶחֶם מַר.)


הַכֹּל תָּשִׁיבוּ.


חֶרֶס בְּעַד חֶרֶס.


צִנָּה בְּעַד צִנָּה.


עָפָר בְּעַד עָפָר.


תפילה
אָתֵנָה, הֵם קוֹרְאִים, אָתֵנָה,


אַתְּ הַפּוֹסַעַת בַּחֲלוֹם הֶחָרֵב שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ,


אָתֵנָה, צוֹעֲקִים הָרְחוֹבוֹת,


אָתֵנָה, שָׁרוֹת הָאֲדָמוֹת,


אָתֵנָה, הֵם אוֹמְרִים,


אֵלָה שַׂגִּיאָה,


הַזְּמַן הִשִּׂיגָנוּ,


הָלוֹךְ וְשָׂגֹה,


תְּנִי בָּנוּ נְתִיבוֹת נְכוֹנוֹת


לְהוֹלִיךְ אֶת סְפִינוֹתֵינוּ


הַכְּבֵדוֹת מֵעִדָּנִים


שֶׁל בַּרְזֶל וָאֶבֶן.


(וּתְנִי בָּנוּ צוּרַת יֶלֶד,


תְּנִי בָּנוּ צוּרַת אָדָם,


תְּנִי בָּנוּ צוּרַת אִשָּׁה,


תְּנִי בָּנוּ צִפֳּרי בַּר,


תְּנִי בָּנוּ שְׂעוֹרִים לְבָנוֹת,


תְּנִי בָּנוּ כִּבְרַת אֶרֶץ,


תְּנִי בָּנוּ מַעְיָנוֹת.)


אָתֵנָה,


דַּבְּרִי בַּעֲדֵנוּ,


בְּפִיּוֹת קְרוּעִים,


בְּעַפְעַפַּיִם רוֹעֲדִים,


בְּשֵׂיוֹת תְּמִימִים,


בְּמַעְגָּלִים שְׁלֵמִים.


אָנָּא, בְּמַעְגָּלִים שְׁלֵמִים.


קיפריס
בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת חִבְּקַתּוּ אֶת־בְּנָהּ שֶׁאָהֵבָה, / פָּרְשָׂה סָכְכָה עָלָיו בְּקִמְטֵי לְבוּשָׁהּ הַמַּזְהִיר, / כְּמָגֵן בִּפְנֵי כָל־הַחִצִּים, וְלֹא יִזְרֹק בְּלִבּוֹ נְחֻשְׁתּוֹ / אֶחָד מִבְּנֵי הַדַּנָּאִים לָקַחַת אֶת־נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. / כָּכָה הוֹצִיאָה אֶת־בְּנָהּ אֲשֶׁר אָהֲבָה מִן־הַמִּלְחָמָה;


("האיליאדה", תרגום: שאול טשרניחובסקי)


אַתְּ סוֹכֶכֶת עַל הָעוֹר הָרַךְ


שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הַפְּצוּעִים


כְּשַׂלְמַת גֶּשֶׁם דַּקָּה


אַתְּ שׁוֹאֶלֶת מִדַּי


אֵיךְ נוֹצִיא אֶת הַיְלָדִים


מִן הַמִּלְחָמָה,


וְהִנֵּה, הִנֵּה,


כַּפּוֹת יָדַיִךְ מִזְמוֹרִים


אַתְּ קוֹפֶלֶת אוֹתוֹ


מִן הֶחָצָץ


וּמִן הַנְּחשֶׁת


וּמִן הַזְּמַנִּים הָעוֹקְדִים


כָּל כֻּלֵּךְ נִימִים וְעַלְוָה


זֶהוּ יַלְדֵּךְ הָאֵינְסוֹפִי הַמְלֻטָּף


כֻּלֵּךְ לֵחַ נוֹזֵל, כֻּלֵּךְ מֶשִׁי נֶעֱטָף


וְהוּא בָּשָׂר נֶעְתָּר וְהוּא כִּנּוֹר זָהָב


זֶהוּ בְּנֵךְ, קִיפְרִיס, אֲשֶׁר אָהַבְתְּ


קָדְקֳדוֹ צִפֳּרֵי בַּר


וּקְצוֹתָיו תּוֹעֲפוֹת כּוֹכָב


אַתְּ אוֹבֶלֶת אוֹתוֹ


הֲרֵי הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת


בִּשְׁבִילוֹ נָהָר וְיָרֵחַ


הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת כֶּרֶם


הָיִית יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַשָּׁב


אֲבָל יוֹם כְּלַיְלָה חָתוּם


גּוֹאֶה לִקְרַאתְכֶם כְּסוּפַת אָבָק


הַבַּהַל הַזֶּה שֶׁהָיָה לָךְ לְעֶרֶשׂ


וְגַם גּוּפֵךְ אֵינוֹ שׁוֹאֵל עוֹד


אֵיזוֹ אוֹת רָצִית לִהְיוֹת


הוּא לָמֵד רַק אֶת לֶקַח הָעִגּוּל הָרֵיק


שֶׁהַגֶּשֶׁם עָזַב בָּךְ לְמִשְׁמֶרֶת.


אנדרומכה
1.


יְלֵל עוֹלָלִים יַעֲלֶה מִן הַמַּעַל, אֵין אֵל אֶלָּא


לֵיל בָּלוּל בְּצַעַר, אֵין אֶלָּא בֹּקֶר עָרֵל


(קֻשְׁיוֹת הָרוּחַ הַקַּר מִן הַפְּתָחִים,


מַעֲנֵךְ הַמַּר מִן הֶעָפָר)


אֵין אֵל, אַנְדְרוֹמָכָה, אֵין אֵל, אֵין דָּבָר,


אֶלָּא הֶפְקֵר בָּקְרֵנוּ הֶעָקָר, עַרְבֵּנוּ הָרָעֵב, לֵילֵנוּ,


(חָלַמְתְּ אוֹתִי עָפְרָה בְּצִפָּרְנֵי בַּז,


חָלַמְתִּי אוֹתָךְ חִטָּה,


אָמַרְתְּ, מוֹתִי יִמְתַּק מֵרְאוֹתְךָ בְּיַד זָר,


לְכִי לָךְ, בְּכִי, אַתְּ שֶׁבִּכְיָהּ נִגְזַר)


אֵין אֵל, אַנְדְרוֹמָכָה, אֵין בַּיִת, אֵין שַׁעַר,


אֵין עִיר נֶעֱטֶרֶת, אֵין תְּאֵנֵי הַבַּר,


אֵין אֶלָּא חוֹמַת פָּנַיִךְ הַשְּׁחוּנוֹת,


עַתָּה, אִסְפִי אֶת כְּנָפַיִךְ,


עֲטִי אֶת חֹק הַסְּפִינוֹת.


2.


וְאִירִיס, הַקַּלָּה כָּרוּחַ,


אִירִיס, הַנּוֹשֶׁבֶת בַּהֵיכָלוֹת,


אִירִיס, בְּכַנְפֵי הַכֶּתֶם,


אִירִיס, הַנֶּחְפֶּזֶת בַּמְּצוּלוֹת,


אִירִיס, הַיּוֹרֶדֶת מִן הָהָר,


(גּוֹן כְּנָפֶיהָ — עָנָן מַסְגִּיל


מִכּׄבֶד נְשִׁיקַת הָעֶרֶב,


שְׂפָתָהּ — בְּשׂוֹרָה נִנְשֶׁמֶת,


לְשׁוֹנָהּ — יְדִיעָה אֲפֹרָה)


וּבַמִּגְדָּל אִשָּׁה וְאִישָׁהּ,


לַחַשׁ הַמַּיִם הַשְּׁלֵמִים


הַנְּכוֹנִים כָּל כָּךְ לִרְחֹץ


גֶּבֶר מִן הַמַּעֲרָכָה,


הַיָּד רוֹקֶמֶת


צִיּוּרֵי יָמִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ


אֶת לֶקַח הַנְּחשֶׁת


עַל דְּבַר עֶרֶב


שֶׁבְּכַפּוֹתָיו אֵפֶר,


וּבְחִכּוֹ חָרְבָּה.


(כַּבִּי אֶת הָאֵשׁ, אִשָּׁה,


כִּי בָּאָה עֵת קָרָה.


אִישׁ לֹא יִרְחַץ מִן הַמִּלְחָמָה.)