הקדמה


הספר הזה בוער בתוכי כבר כמעט עשור והיה חייב להיכתב. ספרים רבים נכתבו בארץ ובעולם על אנשי עסקים ועל קידום עסקים, אבל עצמאים הם לא אנשי עסקים, אלא ההפך הגמור מכך, וספרים על עצמאים אפשר לספור ממש על כף יד אחת. מפתיע כמה מעט ידוע ונכתב על עצמאים. הגיעה העת לשנות זאת.


עצמאים הם אנשים שעובדים לבדם. כ-13% מהאוכלוסייה העובדת בישראל ובמדינות ה-OECD הם עצמאים, כ-85% הם שכירים, ו-2% מעסיקים. בעל מסעדה שמעסיק עשרה עובדים או אדריכלית עם משרד ובו 30 עובדים הם מעסיקים, ולא בהם עוסק ספר זה.


יש משהו מסעיר בכתיבה על נושא שהעיסוק בו כמעט ולא נוכח במרחב הציבורי. אני חושבת שאתם, העצמאיות והעצמאים, תופתעו לאורך קריאתו ומקווה שאף תתרגשו ומשהו בליבכם יזוז. זה ספר שיוצא מהקליניקה ומהמחקר אל העולם, ספר שמבקש להיות אינטימי ואופטימי, אך גם פרקטי, ספר שמכוון לשינוי תפיסתי.


אני עצמאית שעובדת עם עצמאים ועצמאיות מדי יום בכלים של טיפול התנהגותי־קוגניטיבי (CBT), אימון וייעוץ. מאחוריי 18 שנות ניסיון בקליניקה פרטית שבה אני מתמקדת בשני תחומים שמאז ומעולם ריתקו אותי: האחד הוא עצמאיות ועצמאים, והשני הוא הפרעת קשב וריכוז בבגרות (בכך עסק ספרי הקודם). אני פוגשת עצמאים בפגישות אישיות, ביחד אנחנו מנתחים את היומיום, תוך שימת דגש על התמודדות עם אתגרים ועל מציאת פתרונות מעשיים, לצד עיסוק בסוגיות שנוגעות לזהותם העצמאית ולהבנת מקומה של העצמאות בחייהם.


הספר הזה התחיל ממשפטים. מצאתי את עצמי כותבת בפגישות עבודה עוד ועוד משפטים, ובאופן מפתיע ומוזר הם היו משפטים דומים שעסקו בעצמאים מתחומים שונים לגמרי. במהלך הפגישות סימנתי חלקים מסוימים מהדברים שכתבתי, הוספתי סימני קריאה ושאלה, הדגשתי עם מרקר, ובסופו של דבר הבנתי שיש פה משהו מרתק שיש לחקור ולברר.


עורכת דין, אוצרת וגרפיקאי - כולם עצמאים שמשתמשים באותן אמירות. משפטים כמו אלה של מרב, שאמרה: "אני עצמאית לגמרי, ולא רואה שום מצב בעולם שאלך להיות שכירה. הציעו לי כמה פעמים תפקידים רציניים, ואמרתי, 'זאת לא אני! לא אני!'" או רונית שאמרה לי בפגישה: "היום אין סיכוי שאני אהיה שכירה. אין סיכוי. אני לא יודעת מאיזה מקום זה מגיע. כשהייתי שם, לא הייתה לי בעיה להיות שכירה. השתניתי. הבנתי." ויאיר שאמר נחרצות: "יש קשיים בעצמאות, אבל היום עוברת בי חלחלה למחשבה שאפסיק להיות עצמאי ואהיה שכיר. לא פחות."


"חלחלה". "אין סיכוי". "לא רואה מצב". מילים ומשפטים נאספים, אמירה אחר אמירה. המשפטים הצטברו לדפים, ההתרגשות והסקרנות גברו - ולי כבר היה ברור שאני חייבת לצאת ולחקור.


פניתי לפרופ' אביהו שושנה, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה, וביקשתי שינחה אותי במחקר על זהותם של העצמאים. תהיתי אם יש דבר כזה, רציתי להבין מה משותף לעצמאים, הרגשתי שיש פה איזה סיפור מפוספס ולא מדובר. לשמחתי הוא הסכים, ויצאנו לדרך. קראתי מאות מאמרים של חוקרים מגרמניה, הולנד, אוסטרליה, ארצות הברית, פולין, בריטניה וישראל. ערמות של נתונים סטטיסטיים ומחקרים כלכליים, פלפולים אקדמיים, כתבות על עצמאים ברשת, בכלי התקשורת ועוד. הופתעתי לגלות כמה מעט נכתב על האנשים עצמם, עד כמה המיקוד הוא במספרים ובגרפים ולא בבני האדם שבוחרים בדרך מסוימת וייחודית, דרך ששונה מאוד מהדרך המקובלת של עבודה שכירה.


משם יצאתי לעשרות ראיונות עומק עם עצמאים - בבתיהם, במשרדיהם ובחללי עבודה משותפים. באותו הזמן המשכתי לעבוד עם עצמאים בקליניקה שלי. מהמחקר ומהקליניקה הצטברו עוד ועוד תובנות, ומצאתי את עצמי כותבת בלי סוף, וסקרנית לדעת הרבה יותר. את המחקר סיימנו בהתלהבות (ובהצטיינות יתרה), אחרי שגילינו ממצאים מרתקים שפורסמו בכתב העת האקדמי Sociological Spectrum. אך כבר מההתחלה אמרתי לפרופ' שושנה - מה שמעניין אותי זה לכתוב לעצמאים עצמם, לאנשים שחיים מדי יום את הדרך שבה בחרו.


השתדלתי לכתוב את הספר בסגנון בהיר, מובן ואנושי, לכתוב את הספר שאני העצמאית הייתי רוצה לקרוא. אני מקווה שהספר הזה יעודד נשים וגברים שמתלבטים אם לבחור בדרך העצמאית; יסייע לעצמאים מתחילים וּותיקים להבין טוב יותר את עצמם; יספק תובנות עמוקות לצד כלים מעשיים; יסייע לסביבה הקרובה של העצמאים ולקובעי המדיניות להבין את העצמאות יותר לעומק; יסייע לעצמאים בקבלת החלטות; ימקם את העצמאות כיסוד רעיוני ומעשי מרכזי בהתקדמות עולמנו לעבר עידן אחר; ייצור זהות עצמאית ברורה ועמוקה; ויגדיר קטגוריה חברתית מוצקה, בהירה והכרחית.


הספר מיועד בעיקר לעצמאים, מתחילים או ותיקים, אך גם לבני משפחתם, לשכירים ששוקלים מעבר לעצמאות, לאנשי מקצוע שיש להם נגיעה לתחום, לקובעי מדיניות ציבורית רלוונטית ולבעלי עניין בנושא המרתק הזה. אני מקווה שמכלול הפרקים יספק תמונה צבעונית, עשירה וברורה על הזהות העצמאית, זהות שחוצה מקצועות ומדינות, זהות שבעיניי היא כסוד שמור שהגיע זמנו לצאת אל האור.


מבוא


עצמאות היא בחירה של חלק מהאוכלוסייה לצאת מהמסלול התעסוקתי השכיר ולבנות את הדרך לבד. זו תופעה אנושית מרתקת, היום יותר מתמיד. אנחנו חיים בתקופה של שינויים מהירים, ובהתאם, גם העצמאות משנה את פניה. זו העת לבחון מחדש תפיסות בנוגע לעצמאות, לבחון את העצמאות שלכם מנקודות מבט נוספות ולבסס תפיסה והבנה עדכניות.


מה אנחנו כחברה יודעים על עצמאים, מה גופי המדינה יודעים, ובעיקר מה אתם העצמאים יודעים על העצמאות שלכם, על כל המשמעויות שלה? כנראה לא הרבה. מרבית הטקסטים והמחקרים על עצמאות מתמקדים במספרים ובנתונים יבשים ומתבצעים בפקולטות לכלכלה, למנהל עסקים ולמדיניות ציבורית. בשיח הציבורי עיקר המיקוד הוא בזכויות כלכליות, כלומר בכסף, אך עצמאות היא הרבה מעבר לסידור כלכלי או טכני.


כתופעה, עצמאים הם קבוצה לא מובנת ולא מוגדרת, שנדמה שאינה אחידה. בשעה שכמעט כל האוכלוסייה בוחרת בעבודה שכירה, הם, העצמאים, בוראים בעצמם עיסוק, הכנסה, אורח חיים ועולם תעסוקתי משמעותיים, עם גבולות גזרה ייחודיים שרק הם משרטטים. מדוע זה קורה? מה מאפיין את העצמאות במאה העשרים ואחת? מה מניע אנשים מסוימים לבחור בעצמאות וללכת בדרך הזאת? האם עצמאות היא רק סידור טכני, או משהו גדול, רגשי ועמוק הרבה יותר? האם זו בעצם הגדרה עצמית? האם זו זהות? דרך חיים? ומה המשמעויות הפרקטיות של כל זה?


עצמאות היא תופעה גלובלית, והמספרים בעולם המערבי דומים להפליא, כמעט זהים, בין מדינה למדינה. כ-13% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם הם עצמאים שעובדים לבדם, והם יותר ממחצית העסקים בכל מדינה ומדינה. עצמאים (ובאנגלית Solo Self Employed) הם נשים וגברים שאינם מעסיקים אחרים: פסיכולוגית, קוסם, עורכת, מעצב מוצר, מדריכת טיולים וחשמלאי. מובן שלעיתים עצמאים משתפים פעולה עם עצמאים אחרים, נותנים שירותים קבועים לארגונים או נעזרים באופן טכני בשירותי משרד או במזכירה, אך לא מרחיבים את העסק מעבר לכך. במוקד נמצאים האנשים עצמם, אתם והכישורים שלכם. סולו.


בספר נצלול יחד אל הזהות העצמאית, אל דרך החיים הזאת ואל היבטים רבים שלה שמסקרן להכיר - זהות ונשמה, תהליכים, גבולות פנימיים, יחס לכסף והכרה מקצועית, פרקטיקות, צרכים ייחודיים, נוכחות בתרבות, יחסים עם המדינה, נוכחות בזוגיות ועוד.


הספר בנוי משלושה חלקים:


חלק א', עסק של אדם אחד - הוא חלק קצר ובסיס הכרחי וחשוב ביותר. ראשיתו ביצירת סדר בהגדרות, הבהרה מדוע העצמאות היא עסק של אדם אחד ובקשה לשים סוף לבלגן המושגי שקיים בתחום. כיום המצב הוא טשטוש ובלבול בין עצמאים שעובדים לבדם לבין עסקים שבהם עובדים רבים, שתי קבוצות שהמטרות וההתמודדויות שלהן שונות לחלוטין. למצב זה של היעדר זהות והגדרה ברורות יש השלכות נרחבות על כל עצמאי ועצמאית. בהמשך אציג רקע היסטורי וחברתי ונתונים מרכזיים שיעניינו כל עצמאי, וכן דגשים ממחקרים אקדמיים שכדאי להכיר. למשל, אחד הממצאים המעניינים שחוזרים במחקרים הוא שרמת שביעות הרצון וה-Well Being של עצמאים גבוהה משל שכירים. במילים אחרות, ואולי בניגוד למה שחשבתם, עצמאים נהנים יותר ויש פער גדול בין דעות קדומות בנוגע לעצמאים לבין ממצאי מחקרים ולשטח.


חלק ב', זהות ודרך חיים - הוא הלב הפועם של הספר הזה וצולל לעומק, למה שנסתר מן העין. החלק הזה הוא אישי ורגשי, ואתמקד בו בתשעה מרכיבי זהות ייחודיים של עצמאים שפגשתי שוב ושוב בקליניקה ובמחקר: אהבת הלבד, הצורך בחופש בחירה, מספיקוּת חומרית, אוטודידקטיות, מקצוענות, ביתיות ומשפחתיות, השאיפה לאותנטיות, חיפוש חלופות ואופטימיות. בחלק זה שזורים סיפורים רבים מהקליניקה וכן סיפורים אישיים של עצמאים שראיינתי למחקר במשך השנים - בקולם שלהם. לא נתונים סטטיסטיים, לא מספרים יבשים, אלא קולות ישירים של עצמאים שמדברים ומשתפים. בעת העבודה על הפרק הזה התרגשתי, שמחתי, הרהרתי, הופתעתי ולמדתי רבות גם על עצמי. אני מקווה שזו תהיה גם החוויה שלכם.


חלק ג', הלכה למעשה - הוא המגרש הביתי שלי, הפרקטיקה של החיים. בחלק זה אעסוק במספר תחומים: ראשית, אתמקד בשאלה למי זה מתאים ולמי לא. בעיניי, פרק ההתאמה שפותח את החלק הזה הוא קריטי, מאחר שגם טרם הבחירה וגם אחרי שנים של עצמאות, עדיין עולות שאלות אישיות רבות בנושא ולבטים לא פשוטים, ויש מחסור בכלים ובמושגים חשובים. הפרק שלאחריו עוסק בתהליך ההדרגתי, האיטי והמעניין שעוברים עצמאים רבים בתחילת דרכם, תהליך שכרוך באי שקט, בהתנסות, בהדרגתיות ובגילוי. פרק זה חשוב למי ששוקלים להפוך לעצמאים, שנמצאים בתחילת הדרך, וגם כנקודת מבט לאחור למי שכבר עברו את השלב הזה או מוסיפים פעילות חדשה. לאחר מכן אעסוק בשפה העצמאית - מושגי יסוד חשובים שיש להכירם לעומק. מדובר במושגים מעטים, לא מורכבים, שכל עצמאי מסוגל, וצריך, לשלוט בהם. הפרק שאחריו יעסוק בקשיים הייחודיים של העצמאים, כמו בלבול פיננסי, תחושת זילות, האחריות ("הכול עליי"), התמודדות עם מצבי קיצון ועוד. בפרק זה יוצגו גם כלים תפקודיים מעשיים לעצמאים, כלים שעימם אני עובדת ביומיום בקליניקה. אמנם אפשר להקדיש ספר שלם אך ורק להתמודדויות הללו, אך בפרק זה ריכזתי סוגיות רוֹוחות ופתרונות עבורן, שיכולים לשמש כל עצמאי ועצמאית. אסיים בפרק על עצמאים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, תחום המומחיות שלי, שדורש התייחסות נפרדת, ויעניק לכם נקודות מבט חדשות על החיבור בין עצמאות ל-ADHD.


כולי תקווה שהספר והרעיונות שבו יחלחלו אל קובעי המדיניות, ושתיווצר הפרדה מוחלטת בין עצמאים למעסיקים, שתהפוך לגורפת בכל ערוצי השירות למיניהם (רשות המיסים, עיריות ורשויות מקומיות, גופי ייעוץ). אני חולמת על שינוי תפיסתי גורף מקצה לקצה בנוגע לעצמאים.


רוב העצמאים אינם תופסים את עצמם חלק מקבוצה או בעלי זהות ייחודית, אלא נתונים במצב של התמודדות אישית, או שהם רואים בעצמאות משהו טכני או אמצעי תעסוקתי. בפועל, אין דבר רחוק מזה. המשותף בינינו, העצמאים, על פני מקצועות, מדינות, מגדר ועיסוקים - הוא רב ועצום. אם אתם יודעים שחמט - תוכלו לפתוח לוח בכל העולם ומייד למצוא שותפים למשחק בכל גיל ומקצוע. אם אתם עצמאים - המשותף ביניכם לבין עצמאים אחרים בכל גיל ומקצוע הוא עמוק ומשמעותי. הרבה מעבר להיבטים טכניים. זהו משותף שממנו תוכלו ללמוד רבות על עצמכם.


חלק א'


עסק של אדם אחד


1


מהי עצמאות?


בימינו, כשאנחנו משתמשים בביטויים "חד־הורית", "גיי" או "פמיניסטית", הכוונה שלנו ברורה. אך לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "עצמאי"? בעידן הדיגיטלי קל למצוא תוכן מעניין, מידע וכלים על אינספור דברים, אך בכל הנוגע לעצמאים, הבלגן, הטשטוש, הבלבול, החוסר העצום וריבוי השמות וההגדרות (עצמאי, פרילנס, איש עסקים, בעל עסק, יזם, עובד מהבית ועוד), כמעט בלתי נתפסים. ריבוי ההגדרות וקבוצות השייכות מייצר כאוס בקרב עצמאים, הוא מטשטש ואף מוחק את הזהות, ולכך השלכות מעשיות רבות. אין כל הצדקה לטשטוש הזהות הזה, ועלינו לומר בקול רם וברור את מה שיותר ויותר נשמע בקרב העוסקים בתחום - עצמאות היא עסק של אדם אחד.


לאורך שלב איסוף הנתונים וקריאת התיאוריות על עצמאים הרגשתי אש בוערת בי. ככל שקראתי על העצמאים, הפתעתי גברה. אני לא מכירה תחומים רבים שבהם צריך לפתח יכולות בילוש כדי ללמוד על נושא, כדי ללמוד על עצמך, כדי לקבל כלים פרקטיים או שירותים או כדי להתנהל מול רשויות המס או לחוש חלק מקהילה. מכל מחקר אקדמי, מכל מסמך, מכל עמוד אינטרנט שפונה לעצמאים ולעסקים, מכל גוף סיוע בארץ או בעולם או מכתבות טלוויזיה על עצמאים, עלו השאלות: מי אלה אנשי העסקים לובשי החליפות שמעטרים את אתרי העצמאים? למה במאמרים אקדמיים, בכתבות או בפודקאסטים מערבבים בין עצמאית שעובדת לבד כמעצבת מהבית לבין מסעדן שמעסיק 40 עובדים, שעובר פשיטת רגל? למה במאמר אחד מוצגים מגוון נתונים ומושגים שמערבבים עצמאים, חברות, עוסקים מורשים ובעלי שליטה? ואיך כל זה קשור אליי כעצמאית או קשור לעצמאים שאיתם אני עובדת? הרי הקשר בין עצמאי שעובד לבד לבין מעסיקים גדולים ולחברות הוא כמעט אפסי. ואם לא די בכך, מצטרף בלבול נוסף - יש חוקרים שמציעים להתייחס לעצמאים כמו אל שכירים.


הגיע הזמן לסמן, להבחין, ליצור הפרדה. לכל אחד אופי אחר, צרכים אחרים, מהות שונה - שכיר, עצמאי, מעסיק. ההבנה שכעצמאים בחרתם אחת מבין שלוש אפשרויות תעסוקתיות עיקריות היא הצעד הראשון והחשוב בספר זה, ובחיים עצמם.


הבלבול שהצגתי לעיל מגיע לעיתים קרובות גם לקליניקה. רות הגיעה אליי לחוצה מאוד ומוטרדת. היא יבואנית עצמאית של מוצרים יפים ומיוחדים מיפן ובעלת חוש אסתטי מדהים. זה שנתיים היא בעלת עסק שעובד טוב, שמצליח, והיא חדרה עם המוצרים שלה לחנויות חשובות וגם הקימה חנות און־ליין. אבל היא מרגישה שהיא מאבדת שליטה. מכל עבר ניסו לשכנע אותה לגדול, "ללחוץ על הגז", לקחת הלוואה ולהוסיף עובדת - לקחת את העסק צעד אחד קדימה. היא מצאה את עצמה בזמן האחרון עובדת בלי הפסקה, לא ישנה, דואגת בלי סוף. שנתיים של הנאה הפכו לאחרונה לסיוט. היא הגיעה אליי וביקשה לעצור לרגע את הרכבת הדוהרת ולחשוב ביחד. להבין מה קורה פה ואיך עליה לפעול באופן מעשי. היא ידעה שהיא לא רוצה את הטירוף, היא רוצה לחיות ולא רק לעבוד - אז מה היא עושה לא נכון? מה היא לא מבינה? האם משהו בה לא בסדר כי היא רוצה לעבוד בעיקר לבד ולא לגדול? ישבנו ביחד לעשות סדר. בדקנו מה היא אוהבת בעסק העצמאי ומה פחות, לאן היא מכוונת, מה היא מרגישה. דיברנו על תהליך המעבר שלה לעצמאות ועל המקום שבו היא נמצאת היום. המסרים שרות קיבלה מהעולם לא התאימו לה, לא התאימו לעצמאות. בנינו יחד הגדרה עצמאית ברורה ועמוד שדרה מקצועי, כדי ליצור פוקוס ושקט נפשי. הסיפור שלה הוא סיפורם של עצמאים רבים שפגשתי במשך השנים.


רוב העסקים הם בעצם של עצמאים
בשנים האחרונות החל שימוש במושג המקסים באנגלית Solo Self Employed, וקובעי מדיניות, כמו משרד הכלכלה בישראל ובעולם, קוראים להפרדה בין עסק של אדם אחד לכל השאר.


הנה כמה נתונים מרתקים: חשבתם פעם כמה עצמאים יש לעומת מעסיקים ושכירים? המספרים בישראל דומים למדינות ה-OECD ולכן ישראל היא דוגמה נהדרת. אמנם המספרים משתנים מעט משנה לשנה, אבל התמונה הכללית היא: 85% שכירים, 13% עצמאים, 2% מעסיקים. כן - רק 2% מהאוכלוסייה העובדת הם בעלי עסקים שמעסיקים עובדים (החל בחנות המשחקים בשכונה שלכם וכלה בתאגידים). כלומר, כמעט כולם שכירים, חלק עצמאים וקומץ מעסיקים.


שכירים, עצמאים, מעסיקים


אלה מספרים אוניברסליים, כלומר הם דומים בין מדינות. מאמרים מגרמניה, שוודיה, ארצות הברית, פולין, ישראל, אוסטרליה וסקנדינביה - כולם מדברים במונחים דומים, ומציגים, באורח פלא, נתונים דומים על עצמאים ברחבי העולם המערבי. גם הסטטיסטיקות על סוגי העצמאים וחלקם באוכלוסייה דומות במדינות השונות. יש משהו בתופעה הזאת שהוא מעל המקום, מעל המדינה, מעל המקצוע.


נהוג לומר ש-60% מהעסקים בישראל ובמדינות ה-OECD הם עסק של אדם אחד. אבל אם מכלילים גם עוסקים פטורים ממע"מ ואנשים שמעסיקים עובד אחד טכני (עורכת דין ומזכירה) - נראה שמדובר בכ-80% מכל העסקים, ובמדינות מסוימות אף 90%. במילים אחרות (ותנשמו עמוק, כי הנתון הבא מדהים) - כמעט כל העסקים בעולם הם בעצם עסקים של אדם אחד. ניתן לראות בטבלה הבאה ש-60% מהעסקים ששייכים לגברים וכמעט 80% מאלה השייכים לנשים הם עסק של אדם אחד. אם מוסיפים את העצמאים שמעסיקים אדם אחד או שניים (לרוב מזכיר/ה) המספרים מדהימים עוד יותר - 80% מהעסקים של גברים ו-92% מהעסקים של נשים.


המשך הפרק בספר המלא