הדמויות בקובץ סיפורים זה, המתנהל על הגבול העדין בין חלום למציאות - מתבוננות בעולם ללא פילטרים. הצבעים עזים, הדציבלים גבוהים, הרגשות חשופים. בין הדמויות ישנה קבצנית שמקבצת חיוכים, שני שורדים יחידים ממטוס שהתרסק, ילד המחפש את אימו בין דפיו של מילון... ועוד.
הסיפורים מתכתבים זה עם זה וממשיכים זה את זה. לרגעים נראה כאילו זו קבוצת אנשים שממתינים בתור לתשובה כלשהי, כשמדי פעם אחד מהם מסתובב לאחור ואומר משהו או רוכן קדימה ושואל...
מה זאת אהבה. שאלה עתיקת יומין זו, עולה כמעט מכל סיפור. לפעמים היא חוורת ולא ברורה, כמו נשאלת מעבר לווילון. לפעמים חדה ופוצעת וכמו מתקיפה. ולפעמים היא נואשת, מרסקת ומתרסקת. הדמויות בסיפורים נעדרות תחכום ותחמון של ימינו. הן מיישירות מבט ומציגות עצמן כפי שהן. ואולי בגלל זה מתחברים אליהן מיד, כמו עם ילדים.
מה זאת אהבה.
קובץ סיפורים מחפש תשובה.