גנבו לי את המדינה. מי גנב למי? מי היו הבעלים של המדינה? מי הקים אותה ולמי יש עליה זכויות? למה הטענות הללו נשמעות כיום, ומי משמיע אותן? מאז המהפך הפוליטי ב-1977 השאלות הנוקבות הללו רק הולכות ומתחדדות.
בליל 4 בנובמבר 1995, לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, זעק מנכ"ל משרדו, שמעון שבס: "הלכה לי המדינה". כמעט 30 שנה אחרי, עם התגשמות הסיוט שלנו, אזרחי ישראל, הקריאה הזאת הופכת לכתובת מהדהדת על הקיר: אנחנו צעד אחד לפני התהום.
שבס, ממקימי ההתיישבות ברמת הגולן, שלחם במלחמת יום הכיפורים ואיבד בה אין-ספור חברים, שהיה ליד ימינו של רבין המנוח, בוחן בספרו החדש את הדרך שעברנו ממדינה משגשגת, מצליחה ומלוכדת, לאוסף של פלנגות מסוכסכות במדינה שמשאביה נגזלים לצורך מטרה אחת ויחידה: ההישארות והאחיזה בשלטון.
כמי שעמד בכל צומתי קבלת ההחלטות והכיר מקרוב את מנהיגי המדינה, שבס מזהה את שורשי הבעיה וגם מספק פתרונות אפשריים למה שיכול, אולי, לשוב ולחבר בין זרמים פוליטיים שונים ולהציל אותנו מקצו של החזון הציוני.
של מי המדינה הזאת, לעזאזל, שלהם או שלנו? זה הזמן לקרוא ולהחליט.