לאחר הכרך הראשון של הסיפור של היהודים, שתיאר את ההיסטוריה היהודית מראשיתה ועד סוף המאה ה-15, הכרך השני הזה מוביל אותנו עד ראשית הציונות ותחילת העליות לארץ ישראל, בסוף המאה ה-19. במכחול רחב־תנועה ובוטח מצייר סיימון שאמה את פיזורם של יהודי ספרד ופורטוגל ברחבי העולם הישן והחדש, ואת עלייתן של קהילות חדשות לצד שקיעתן של אחרות.
בין שגיבורו של פרק הוא משיח־לשעה כמו דויד הראובני או גבירה כל־יכולה כדוֹנה גרציה נשיא; מלחין מבריק כמו סַלָמוֹנֶה רוֹסי או רב חדשן כמו יהודה ליאוֹנֶה ממוֹדֶנָה; מתאגרף יהודי לונדוני בשם דניאל מֶנְדוֹזָה או אבי ההשכלה היהודית משה מנדלסון; גיבור בעל־כורחו כמו אלפרד דרייפוס או איש חזון כתיאודור הרצל – האופן שבו שאמה מספר דרכו את סיפורה של קהילה או תנועה שלמה הוא תמיד סוחף, מרתק, מלא מעורבות ורגש, סיפור של עולם יהודי הטובל כולו בתרבות העמים שבהם הוא יושב. זהו לא רק סיפור של גירושים ופרעות, אלא גם סיפור של חיים עתירי עשייה, מלאי יצירה.
"הסיפור של היהודים הוא מופת של כתיבה פופולרית של היסטוריה, צירוף של מעורבות אישית עם נאמנות קפדנית לעובדות ולמחקר העדכני."
ניו יורק טיימס