איזה מזל נאחס. ערב המילניום החדש ובאג אלפיים המאיים באופק.
מכל המכוניות באיזור הקריות דווקא את שלו בחר החולרה. פותח את הדלת, מתיישב לידו ומצמיד את קנה האקדח לצווארו. 'סע. סע או שאני יורה לך בראש'. הוא לא מסתפק בזה ומוסיף חבטה בברך, דווקא הכואבת.
'אמרתי לך משהו, לא'?
'לאן'?
'לא משנה לך, סע'.
'צפונה או דרומה'?
והם נוסעים דרומה, מיכה בן הערובה שכבר אינו צעיר, גרוש ואב לשלוש בנות וחוטפו הצעיר,