רקע בקצרה

<mark>אלפרד דה מיסה</mark> , מחזאי סופר ומשורר צרפתי בן המאה ה19, השתייך לתנועה הרומנטית. התנועה הרומנטית נולדה באירופה ורווחה במאות ה 18 וה-19. היא קמה כהתנגדות לתנועת ההשכלה. האמנים אשר השתייכו לתנועה הרומנטית העמידו במרכז יצירותיהם את הרגש והדמיון. הם שאפו לבטא את הסערות והטלטלות של הרגש ואת המקוריות והפראיות של הדמיון. המיצג הנאמן של השקפת העולם והספרות הרומנטית הוא הצרפתי זאן ז'ק רוסו ,שהאמי

כבר שנים שלא קראתי מחזה טוב, שמתאר בצורה כל כך חדה וכואבת את כותרתו : אין משתעשעים באהבה...

<mark>אלפרד דה מיסה</mark>, היה מחשובי המחזאים של הרומנטיקה הצרפתית. הוא ידע בחייו טלטלות אהבה, ועל כן חיבר על כך מחזה, ויש לו עוד כמה מוצלחים, היו לו קצת יומרות שהשווה את עצמו לשייקספיר... אבל האמת ? הוא טוב.

זהו סיפור על זוג אוהבים שהיתה אהבה בליבם, אחד כלפיי השנייה, ובגלל אולי גאווה ודעות קדומות, לא הצליחו לממש

הבטתי בו וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. בחנתי אותו בשבע עיניים [ חמש יותר מכפי הצורך] דבר מה בכריכה, בתקציר, כבשו אותי מיד וידעתי, ידעתי שזה יהיה ספר שאתענג על קריאתו והיא תהיה לי חוויה מכוננת כפי שניתן לצפות מספרים טובים, הטובים ביותר. ספר שיצלול במהרה אל עשרת הגדולים, יישב בצוותא ונחותא עם ספרים כדוגמת ענבי זעם, האישה בלבן, הגברת עם הקמליות, היום איננו כלה ועוד רבים וטובים. שלא נס ליחם כעת וכולי תק