#
אני מחבבת אירים. זו כמובן חיבה תיאורטית שנוצרה דרך ספרים וסרטים, הרבה בזכות הדמיון בין אירים לבינינו. דמיון מוביל פעמים רבות לחיבה (כשהוא לא מוביל לרצון להשמיד את הדומה, כמובן.) האירים חיים במדינה קטנה, יחסית, עם חיכוך ארוך שנים אלים ומדמם בין חלקי האוכלוסייה, הרגשת נחיתות מובנית (שמתורגמת לעתים קרובות לכעס ואלימות) כלפי "האנגלים" שהם לכאורה חלק מהממלכה, דת המשולבת בתוך החיים ללא הפרד, צורך עז

מזמן לא היה ספר שגרם לי לצחוק בקול רעם.
נהנתי כל כך ממנו, הוא כתוב בצורה שגרמה לי לראות הכל בצורה גרפית, כאילו שאני שם, הוא גס לפרקים, משעשע ובעיקר כל כך אמיתי.
היה לי קל לדמיין ת'דמויות שלו משתלבות בעולם שלנו.
חוץ מזה הספר רק הזכיר לי שאין דבר כזה אין ברירה, ובסופו של דבר מדובר בנו וביכולת שלנו להתמודד עם פחדים.