לכאורה ספר קצרצר על הקרב המתמשך בצעירותנו בין הנעורים, הנהנתנות ולחיות את הרגע מול התבגרות ו״התברגנות״ אבל יש משמעות גדולה להבין את הקונטקס הרחב יותר שהספר נכתב בו.
<mark>פרנסואז סאגאן</mark> בת ה-17 בעצם כתבה את החיים שהיא עתידה לחוות. את הקרב בין שתי צורות החיים מייצגים שתי דמויות - האב הנהנתן חובב הנשים והחוויות והארוסה הנוכחית, האם החורגת לעתיד, שמייצגת את יישוב הדעת. ניכר שסאגאן עצמה ניהלה דיאלוג פנימי

הייתי פעם בת 17. יש אפילו כמה דברים שאני זוכרת משם. נדמה לי שיותר מהכל, מה שהיה שם זה חופש, בעיקר במובן של חוסר דאגה. ידעתי שהכל יהיה בסדר, ושאם משהו ישתבש זה לא נורא כי אני אוכל לתקן אותו. לא עלה בדעתי שישנם דברים שהם לא ברי תיקון. זה יכול להישמע אינפנטילי, ואולי זה באמת כזה, אבל נדמה לי שזה בעיקר עניין של מזל. לא הייתי צריכה להתמודד עם שום דבר נוראי באמת וכל המעשים חסרי האחריות שעשיתי הסתיימו בל

שלום לך, עצבות / <mark>פרנסואז</mark> סגאן

הוצאת אחוזת בית
שנת הוצאה 2009
מצרפתית : דודי מנור
141 עמודים

מי לא שמע על הספר הזה? המורה לספרות שלי, כנראה. מוזר לי כל פעם מחדש שאנשים לא מכירים קלאסיקות, ולא עוזר כמה הוצאות מחודשות ייצאו. לא יכולתי לוותר על קלאסיקה שנראית קלילה, ולקחתי את הספר ליד.

הסיפור הוא על ססיל, נערה מתבגרת אשר חיה חיים נהנתנים עם אביה ההולל רודף השמלות. במהלך חופשת קיץ על חוף ים

"יש לך תפיסה קצת פשטנית על ענייני אהבה, האהבה היא לא סדרה של רגשות בלתי תלויים זה בזה שבאים ברצף..." ...."אהבה היא דבר אחר", אמרה אן. "זה משהו שיש בו חיבה מתמדת, עדנה, ציפייה עד כלות הנפש... הרבה דברים שאין לך שום אפשרות להבין."

את הספר הזה, ששאלתי מהספרייה העירונית בלי שום זיכרון איך הוא הגיע לרשימת הספרים שלי, קראתי ביומיים. ואני אוהבת ספרים שאני לא נתקעת בהם.

ססיל היא נערה בת 17 היוצאת ל

מאותם ספרים 'קטנים-אבל-גדולים' שאישית, כל כך אהובים עלי- מן מעט-המחזיק-מרובה; נקרא בשתיים שלושה שאיפות, אמיתי,אנושי, מותיר אותך בתחושה שאלה הם החיים- זו כנראה הסיבה שבחרו להוציאו בהוצאה מחודשת.
מומלץ בחום!

חנה.

"שלום לך , עצבות " כה פשוט וכה גאוני שלוש מילים ש"מפענחות " את כל היצירה . יצירה נטולת תמימות ומלאת כאב .
גאונית , ססיל "הילדה " אשר בעצם מראה כי אין מקום לתמימות ולערכים בעולם כגון נאמנות ותמימות . ססיל מראה כמה נוראה יכולה להיות בדידות וכמה עולמנו קר ונטול אידיאלים , שמה שחשוב זה היום ועכשיו . אביה כמו בתו גם הוא נטול כל רגש מחויבות או הוגנות כלפי הנשים בחייו ומסלול חייהם נע בין
הנאה אחת לאחר

התחברתי אליו מיד, קראתי בנשימה אחת וכל כך הצטערתי כשהוא נגמר, שמיד החלטתי שעוד זמן לא רב אקרא אותו שוב. ספר מתוק-מריר מקסים ועצוב. הכתיבה והתאורים מדהימים וקשה להאמין שנכתב על ידי נערה בת 17. אולי למבוגרים הוא יהיה קצת פשטני אבל לילדה שמסרבת להתבגר כמוני הוא היה פשוט מושלם.

ספר טוב שמותיר אחריו טעם של נעורים וקיץ. השערורייה מזמן כבר לא רלוונטית אך האיכות נשארה. שאפו על עיצוב העטיפה!