הכל בספר קטן הממדים הזה מדויק. החל מהסממנים החיצוניים: שם הספר- שיש בו הבטחה למתח מסוים, והצילום שעל הכריכה. אני תמיד אוהבת לחפש את הקשר בין הכריכה לתוכן. מחפשת את הסיפור שקודם מספרת הכריכה. ותמיד יש כזה. לא תמיד הוא מתגלה במבט ראשון. פה, בהתחלה, לא מצאתי את הסיפור, עד שלקראת הסוף פתאום נפל האסימון בבת אחת (כמובן שזו פרשנות שלי, אבל זה הרי חלק מהתהליך. הסופר זורק את הכדור, והקורא תופס את מה, ובע

בכתיבה רגישה חשופה עמוקה מלאת אומץ ובכנות בלתי רגילה מתוך נבכי נשמתה פורטת לנו <mark>טליה אפלבאום פלד</mark> סופרת פסיכולוגית קלינית , מרצה , את ספרה הראשון – שעת אפס .
ספר עמוק חשוף מאוד שלה ככותבת על עצמה בגוף שלישי מה שהופך אותו לייחודי .
היא משתפת באומץ לב את סיפורה הנוגע ללב בהתמודדותה בגיל 50 עם מחלת הסרטן בפעם השניה כשהיא במצב אחר בחייה היא בת לאמא מבוגרת (כשמאביה נאלצה גם להיפרד מהמחלה) רעיה ל