החלטתי לקרוא את הספר לפני צפיה בסידרה.

נותרתי די מאוכזבת... אני מבינה את הרעיונות שעומדים מאחורי הספר (ירידה בילודה, חיי הנזירות, החפצת נשים והיררכיה חברתית שהיתה מתרחשת אם...), אבל בסופו של הספר הרגשתי שהיתה שם מחשבה לא גמורה.

הסיפור לא היה שלם, היות ולא היה לו סוף. זו היתה קריאה קולחת ללא מטרה. הרעיונות המוצגים בספר לא היו חדשים לי וכנראה לכן לא חשתי סיפוק בסוף.

בסופו של יום, הספר כתוב יפה ומעניין. שווה קריאה למרות שבמקרה הזה באופן יחודי, שווה לראות את הסידרה לפני הקריאה? לא בטוחה. אגב, כותבת הביקורת הינה רק אישה קטנה החיה לה אי שם, לא מבקרת מקצועתי או מישהי שמבינה בנושא.

וולבנגר הוא ספר רומנטי,מצחיק וקליל .לא מתיימר להיות יצירת מופת. הדמויות ממש כיפיות והעלילה נבנת בהדרגה.
טוב להעביר אתו ערב בבית.
קראתי בלי להפסיק וצחקתי המון.ממליצה בחום.

סוף סוף זה קרה. הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה הדיסטופית המופתית של הסופרת הקנדית המבריקה מרגרט אטווד. דיסטופיה כה מבעיתה שלעומתה דיסטופיות וותיקות כ"1984", "עולם חדש מופלא" או "בעל זבוב" נקראים כסיפורי ילדים תמימים. שש שנים לאחר "שנת המבול" ותשע שנים לאחר "בז וניאלה" מגיעה לסופה אחת מהטרילוגיות השנונות, החכמות והמצמררות שנכתבו אי פעם, לא מומלץ לנשים הרות או לרכי הלב!

"אדם האחרון" ממשיך מיד את אירועי שנת המבול ומלווה את בני האדם המעטים ששרדו את המגפה שכילתה את האנושות
ואת הבזאים, ילדי בז, המין המהונדס גנטית שנוצר ע"י בז וחבריו במעבדת גד-עדן במטרה ליצור תחליף בלתי אלים לאנושות. הסיפור מובא לנו מזווית הראייה של טובי, אחת מן השורדות, חברה לשעבר בכת "גנני האלוהים" כת אקולוגית בהנהגת אדם הראשון שניסתה להזהיר את האנושות מן האסון המתקרב וליצור אורח חיים מקיים וחליפי לאורח החיים הבזבזני, המזהם והאלים של מרבית האנושות שחיה המתחמי התאגידים המאובטחים בכבדות או בפלביות העניות והמוזנחות. טובי מספרת לנו את סיפורה אך היא מספרת אותו גם לבזאים, שרואים בה מעין נביאה ושליחה של בז הטוב והמטיב ושל ניאלה, אם כל חי. האופן בו טובי מנסה לתווך את הסיפור לבזאים, במיוחד לילד המוכשר והסקרן שזכה לשם האירוני "שחור הזקן" מהווה הערה מבריקה של המחברת על התפתחות דתות ומיתוסים וכיצד סיפור ששורשיו במציאות ספציפית ועגומה למדי, הופך למיתוס מרהיב ונערץ.

טובי גם מקשיבה לסיפורו של זב, בן זוגה, אהוב נפשה ואחיו של אדם אחת, מייסד כת גנני האלוהים. דרך סיפוריו המשעשעים אך מעוררי האימה של זב על ילדותו ונדודיו אנו לומדים יותר על העולם של טרום המגיפה ועל הרקע של הדמויות השונות, אשר באופן מפתיע למדי הכירו כולן זו את זו לפני האסון. אך יחד עם זאת, זוהי גם חולשתו העיקרית של הספר. הוא נקרא בעיקר כעוד מאותו דבר ואין בו את המעוף והיצירתיות שאפיינו את שני החלקים הראשונים של הטרילוגיה. למעשה, התנופה החדשנית נעצרת ואנחנו נותרים בעיקר עם הפוסט טראומה, עם ניסיונותיהם המסוכנים והמהוססים של השורדים לשרוד ועם סיפור שיתוף הפעולה שנוצר בינם לבין הבזאים לבין השתלזירים, חזירים מהונדסים גנטית שהושתלה בהם ריקמת מוח אנושית, במטרה להדוף ולהילחם בשני רוצחים אלימים ואכזריים ביותר, אשר שרדו גם הם את המגיפה.