זו פעם ראשונה, לדעתי אי פעם, שאני קוראת ספר בלי לבדוק אפילו פעם אחת באיזה עמוד אני או כמה התקדמתי. פשוט נהניתי מכל משפט ומשפט. הכתיבה של קונלי זורמת, איכותית ומאוד בגובה העיניים – היא לא "ספרותית" במובן המעיק או המתאמץ של המילה. הקצב מעולה, הדיאלוגים מושחזים, והשילוב של השירה של אדגר אלן פו בתוך העלילה הוסיף מאד לעלילה. הדמות הראשית, ג'ק, מרתקת בחכמה ובאינטליגנציה שלה, ובחלק הראשון של הספר יש עומק פסיכולוגי נהדר שעושה חשק לעוד.
אבל (וזה אבל גדול), משהו כאן ממש מתפספס ברמה האנושית, וזה התחיל לצרום לי ככל שהעלילה התקדמה. מרגע שג'ק נסחף לתוך החקירה, כל העומק הפסיכולוגי הזה פשוט נעלם. הבנאדם איבד את אחיו התאום, והוא לא מתאבל עליו בכלל! כל מה שמניע אותו ומעסיק את המחשבות שלו זה הסיפוק המקצועי, האגו וכתבת הענק שהוא הולך להוציא מזה. זה הרגיש פשוט לא אנושי. נקודת האור הייתה כשהסוכנת וולינג סוף סוף הטיחה בו את כל מה שרציתי לצעוק עליו מהעמודים הראשונים – זה היה רגע של קתרזיס מושלם מבחינתי כקוראת.
מפה יש ספוילרים, למי שלא קרא את הספר...
נהניתי מאוד מקו העלילה המקביל של הצלם הרוצח הפסיכופת, ואהבתי מאוד שקונלי ויתר על סוף "לאבי דאבי" קיטשי לג'ק ורייצ'ל, כי סוף רומנטי ממש לא היה מתאים לטון של הספר.
ועדיין, ה-50 העמודים האחרונים שרצים קדימה מביאים איתם החמצה אחת גדולה. הראציונל מאחורי הסוף פשוט לא מובן בעליל ולא מחזיק מים. המניע של בוב לרצוח שוטרים ממחלק הרצח ולביים את זה כאילו התאבדו נשאר לא הגיוני ולא מנומק מספיק, וחבל.
בשורה התחתונה: מותחן פשע מצוין, סוחף ובולעים אותו בשקיקה, אבל עם סוף מאכזב שקצת קלקל את החגיגה.
בכל זאת נתתי 5 כוכבים כי באמת נהניתי מאד מהכתיבה ומהדמות הראשית!

״הלילה שבו נעלמו עקבותיה״-ליסה ג׳ואל

הוצאת כנרת זמורה
380 דף

אהבתי מאד את שני הספרים הקודמים שלה.
אז כמובן שארכוש את השלישי. לא טעיתי, הוא נהדר, מותח ועשיר בטוויסטים.

טלולה וזק, חברים עוד מהתיכון, בני 19 ועם תינוק בן שנה, נואה, גרים אצל קים נוקס, אימה של טלולה.
טלולה לומדת בקולג׳ ״מייפול האוס״ עבודה סוציאלית ונפגשת עם סקרלט בתחנת האוטובוס. סקרלט ידועה כבחורה מוזרה, עם חברים נאמנים שמקדשים את המקום שהיא דורכת בו, עשירה ולומדת אומנות בקולג׳.
יום אחד טלולה וזק יוצאים לפאב וממשיכים עם החברים של סקרלט לבית אחוזה כפרי ״דארק פלייס״, שבו היא גרה, למסיבת בריכה ונעלמים. האחוזה צמודה ליער.
קים ממשיכה לחפש אותם גם אחרי שנה והיא גם מגדלת את נואה שהוא יקר מאד לליבה.

סופי ובעלה שון, באים לגור בקוטג׳ בשולי היער הגובל עם האחוזה ״דארק פלייס״ שכבר מוזנחת ועזובה.
שון התקבל כמורה בקולג׳ ״מייפול האוס״ והיא, סופרת, מגיעה איתו.
בזמן שסופי מטיילת להכיר את האזור, כשהיא מסתקרנת על סיפור ההעלמות של שני הצעירים, היא נתקלת בשלט שעליו כתוב ״לחפור כאן״. היא חופרת מסקרנות ומגלה התחלה של תיבת פנדורה.
היא מראה לקים ויחד שתיהן יוצאות לחקור את ההעלמות של הזוג.
סופי מכירה את ליאם ביילי, עוזר הוראה בקולג׳ שגם היה החבר של סקרלט הידועה.

הסיפור נע בין 3 תאריכים. תאריך של החיים של טלולה עם הסובבים אותה לפני ההעלמות, עם הרבה טוויסטים, את חיי קים בזמן ההעלמות של טלולה וזמן הווה של סופי שעברה לגור בקולג׳.

איך אני אוהב את ליסה ג'ואל!! שהביאה לנו עוד יצירת מופת! כבר בספר הקודם שלה "המשפחה בקומה העליונה" היא נכנסה סופית לרשימת הסופרים האהובים עליי, שאקרא כל מה שיכתבו. ולחשוב שהיא כתבה את הספר הזה בקורונה, למרות כל הדיכי והקשיים. אלופה! ועכשיו קצת על הספר עצמו חחח- העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של 3 דמויות ראשיות (שלושתן גם נשים) וקופצת בזמן בין ליל ההיעלמות ומה שהתרחש לפניו לבין ההווה. אהבתי מאוד את התפתחות היחסים בין הדמויות בספר ובעיקר בין סקרלט לטלולה, הזדהיתי עם כאבה של קים והגעגוע לטלולה וכמובן איך אפשר בלי להזכיר את הטוויסטים המפתיעים ממש עד העמוד האחרון שהעלה חיוך על פניי.
לסיכום, עוד ספר מעולה מבית היוצר של ליסה ג'ואל!!! רוצו לקרוא!!