ספר מתח שמרגע שמתחילים לקרוא בו אי-אפשר להניחו לרגע. עובדה זו אינה מפתיעה, כיוון שפולט כותב מתח מיומן, וזהו אינו ספרו הראשון. אולם, "אליה וקוץ בה". לדעתי, "המתח" בעלילה בה על חשבון "ההיתכנות". לא פעם הרגשתי: "זה לא הגיוני" או "זה מוגזם". בספרי מתח חשוב, לטעמי, שיהיה חוט דמיוני המקשר בין העלילה למציאות.

זה מביא אותי להתייחסות למיקום העלילה. היא מתרחשת אמנם בסקוטלנד, אבל הייתה יכולה להתרחש בכל מקום מושלג אחר בו נחגג חג המולד. חבל, כי זה מוסיף עניין, ופולט יודע לעשות את הקישורים הללו כאשר הוא כותב ספרי מתח המבוססים על אירועים היסטוריים.

אהבתי את התיאור המתחלף של העלילה מנקודת מבטן של דמויות שונות. זה מאפשר היכרות עם מגוון רחב יותר של אנשים, ומעשיר את העלילה.

בביקורת בגב הספר נכתב, בצדק, שיש בספר "נשים חזקות". אולם, לדעתי פולט צריך להשתפר בכתיבת "סצנות סקס". מתיאור התייחסויות ל"סקס" בספר ניכר שנכתבו ביד גבר "מאצ'ואיסט". בקיצור, שיזהר לא לקבל את הפרס עם הכבוד המפוקפק על כתיבת "סצנת הסקס הגרועה".

ספר מומלץ לחובבי ספרות מתח אשר רוצים "להעביר את הזמן".

ספר מ-ע-ו-ל-ה! לא הנחתי מהיד כל השבת עד שסיימתי.
בניגוד לספר השני שפחות אהבתי, כאן, ג'וג'ו מויס שוב עולה על הסוס ובעיניי הוא משתווה לספר הראשון בהחלט.
אחרי הרבה חיפוש, נתינה, ויתור וטיפול באחרים, לואיזה סוף סוף מבינה מה מתאים לה ומה נכון בשבילה.
גם אם היא צריכה שאחרים יראו לה את זה.
אהבתי את החשיבה המקורית של הכותבת, שבניגוד למה שהיינו אמורים לחשוב, מפתיעה בעלילה ומנווטת אותה בחוכמה ובצורה מפתיעה.
אחד הטובים של מויס.