ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי אשר עוברת משבר שמוביל שינוי, שינוי שמאיים לפרוץ כבר עשור, עוד מהתקופה בה משפחתה התחזקה והפכה מדתיים לאומיים לחרדים בעקבות אב המשפחה. בעולם סגור ונוקשה של דת, של חוקים ופטריארכליות, מילי מרימה ראש ודורשת שינוי. דורשת שחייה לא ילכו במסלול ידוע מראש. בלילה שלפני נישואיה בשידוך, כי כך נהוג בעולמה, מילי עושה מעשה אשר מצריך אומץ ונחישות, שתי תכונות המדוכאות אצל נשים. המעשה שלה עומד לזעזע את חייהם של משפחתה, של זו הקיימת וזו העתידה להיבנות אך מילי יודעת מה היא רוצה ואין היא מוכנה לחזור בה. ישנו סוד שחייב להיחשף, סוד ששמרה זמן רב, יותר מידי זמן. הסיפור מקבל תזוזה בנקודה קריטית וחשובה כאשר הוריה מאמצים בחורה חרדית ויתומה, בעלת מום מולד אשר מחפשים עבורה שידוך. אניח את הקלפים על השולחן ואחשוף לכם את הרגשתי לפני תחילת הקריאה, כך תוכלו להבין טוב יותר את היופי הטמון בספר. כמו שציינתי בתחילת הסקירה, עקב הנושא בניתי בראשי סכמה לעלילה ולמרות שגב הכריכה מאוד מסקרן ומושך היה לי קשה להימנע מכך, פעולה אוטומטית אשר מתבצעת בראש. ברגע האמת, שהספר נאחז בידיי, לא הייתי בטוחה שברצוני להעמיק בו, ותוסיפו את העובדה שהספר הינו כמעט 500 עמודים. כל זה נעלם במהרה וגיליתי שלמחברת הספר יש כישרון רב בכתיבה ובדרך שבה היא מספרת סיפור. סיפור אשר מבוסס על חייה, כזה המעורר השראה, מחשבה. מה שבטוח שלא אהסס לקרוא עוד משלה בעתיד. הסיפור מתפתח וצועד קדימה ומקיף תחום רב. הדמות הראשית חזקה וכזו שכיף לקרוא עליה, אינה שבלונית ויוצרת עניין בעלילה. אך לדעתי הקסם טמון דווקא בדמויות המשנה אשר כתובת היטב ובעזרתן העלילה מקבלת נפח רב בסיפורי משנה קטנים שלא תמיד קשורים לעלילה הראשית אך כך אנו יכולים להבין טוב יותר את העולם שעליו כותבת רצון. דרכן הבנתי טוב יותר את העולם הספרותי שעליו, החברה החרדית. מערכת היחסים עם ההורים, עם האחות התאומה, עם זו המאומצת ועוד - לעיתים כל אלו יצרו אצלי אנטגוניזם ברבדים שונים. למרות שבהתנהלות היום-יומית שלי אני רחוקה מהעולם הספרותי הזה, שמחתי על החשיפה, על היכולת לדמיין וליהנות מהקריאה. ספר שמכיל הרבה יותר מאשר מסופר בגב הכריכה. יופי של ספר – מומלץ. קריאה מהנה, יעל

ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי אשר עוברת משבר שמוביל שינוי, שינוי שמאיים לפרוץ כבר עשור, עוד מהתקופה בה משפחתה התחזקה והפכה מדתיים לאומיים לחרדים בעקבות אב המשפחה. בעולם סגור ונוקשה של דת, של חוקים ופטריארכליות, מילי מרימה ראש ודורשת שינוי. דורשת שחייה לא ילכו במסלול ידוע מראש. בלילה שלפני נישואיה בשידוך, כי כך נהוג בעולמה, מילי עושה מעשה אשר מצריך אומץ ונחישות, שתי תכונות המדוכאות אצל נשים. המעשה שלה עומד לזעזע את חייהם של משפחתה, של זו הקיימת וזו העתידה להיבנות אך מילי יודעת מה היא רוצה ואין היא מוכנה לחזור בה. ישנו סוד שחייב להיחשף, סוד ששמרה זמן רב, יותר מידי זמן. הסיפור מקבל תזוזה בנקודה קריטית וחשובה כאשר הוריה מאמצים בחורה חרדית ויתומה, בעלת מום מולד אשר מחפשים עבורה שידוך. אניח את הקלפים על השולחן ואחשוף לכם את הרגשתי לפני תחילת הקריאה, כך תוכלו להבין טוב יותר את היופי הטמון בספר. כמו שציינתי בתחילת הסקירה, עקב הנושא בניתי בראשי סכמה לעלילה ולמרות שגב הכריכה מאוד מסקרן ומושך היה לי קשה להימנע מכך, פעולה אוטומטית אשר מתבצעת בראש. ברגע האמת, שהספר נאחז בידיי, לא הייתי בטוחה שברצוני להעמיק בו, ותוסיפו את העובדה שהספר הינו כמעט 500 עמודים. כל זה נעלם במהרה וגיליתי שלמחברת הספר יש כישרון רב בכתיבה ובדרך שבה היא מספרת סיפור. סיפור אשר מבוסס על חייה, כזה המעורר השראה, מחשבה. מה שבטוח שלא אהסס לקרוא עוד משלה בעתיד. הסיפור מתפתח וצועד קדימה ומקיף תחום רב. הדמות הראשית חזקה וכזו שכיף לקרוא עליה, אינה שבלונית ויוצרת עניין בעלילה. אך לדעתי הקסם טמון דווקא בדמויות המשנה אשר כתובת היטב ובעזרתן העלילה מקבלת נפח רב בסיפורי משנה קטנים שלא תמיד קשורים לעלילה הראשית אך כך אנו יכולים להבין טוב יותר את העולם שעליו כותבת רצון. דרכן הבנתי טוב יותר את העולם הספרותי שעליו, החברה החרדית. מערכת היחסים עם ההורים, עם האחות התאומה, עם זו המאומצת ועוד - לעיתים כל אלו יצרו אצלי אנטגוניזם ברבדים שונים. למרות שבהתנהלות היום-יומית שלי אני רחוקה מהעולם הספרותי הזה, שמחתי על החשיפה, על היכולת לדמיין וליהנות מהקריאה. ספר שמכיל הרבה יותר מאשר מסופר בגב הכריכה. יופי של ספר – מומלץ. קריאה מהנה, יעל

ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי אשר עוברת משבר שמוביל שינוי, שינוי שמאיים לפרוץ כבר עשור, עוד מהתקופה בה משפחתה התחזקה והפכה מדתיים לאומיים לחרדים בעקבות אב המשפחה. בעולם סגור ונוקשה של דת, של חוקים ופטריארכליות, מילי מרימה ראש ודורשת שינוי. דורשת שחייה לא ילכו במסלול ידוע מראש. בלילה שלפני נישואיה בשידוך, כי כך נהוג בעולמה, מילי עושה מעשה אשר מצריך אומץ ונחישות, שתי תכונות המדוכאות אצל נשים. המעשה שלה עומד לזעזע את חייהם של משפחתה, של זו הקיימת וזו העתידה להיבנות אך מילי יודעת מה היא רוצה ואין היא מוכנה לחזור בה. ישנו סוד שחייב להיחשף, סוד ששמרה זמן רב, יותר מידי זמן. הסיפור מקבל תזוזה בנקודה קריטית וחשובה כאשר הוריה מאמצים בחורה חרדית ויתומה, בעלת מום מולד אשר מחפשים עבורה שידוך. אניח את הקלפים על השולחן ואחשוף לכם את הרגשתי לפני תחילת הקריאה, כך תוכלו להבין טוב יותר את היופי הטמון בספר. כמו שציינתי בתחילת הסקירה, עקב הנושא בניתי בראשי סכמה לעלילה ולמרות שגב הכריכה מאוד מסקרן ומושך היה לי קשה להימנע מכך, פעולה אוטומטית אשר מתבצעת בראש. ברגע האמת, שהספר נאחז בידיי, לא הייתי בטוחה שברצוני להעמיק בו, ותוסיפו את העובדה שהספר הינו כמעט 500 עמודים. כל זה נעלם במהרה וגיליתי שלמחברת הספר יש כישרון רב בכתיבה ובדרך שבה היא מספרת סיפור. סיפור אשר מבוסס על חייה, כזה המעורר השראה, מחשבה. מה שבטוח שלא אהסס לקרוא עוד משלה בעתיד. הסיפור מתפתח וצועד קדימה ומקיף תחום רב. הדמות הראשית חזקה וכזו שכיף לקרוא עליה, אינה שבלונית ויוצרת עניין בעלילה. אך לדעתי הקסם טמון דווקא בדמויות המשנה אשר כתובת היטב ובעזרתן העלילה מקבלת נפח רב בסיפורי משנה קטנים שלא תמיד קשורים לעלילה הראשית אך כך אנו יכולים להבין טוב יותר את העולם שעליו כותבת רצון. דרכן הבנתי טוב יותר את העולם הספרותי שעליו, החברה החרדית. מערכת היחסים עם ההורים, עם האחות התאומה, עם זו המאומצת ועוד - לעיתים כל אלו יצרו אצלי אנטגוניזם ברבדים שונים. למרות שבהתנהלות היום-יומית שלי אני רחוקה מהעולם הספרותי הזה, שמחתי על החשיפה, על היכולת לדמיין וליהנות מהקריאה. ספר שמכיל הרבה יותר מאשר מסופר בגב הכריכה. יופי של ספר – מומלץ. קריאה מהנה, יעל

ביקורת מאת יעל צין : כיוונה של הרוח' הינו ספר מעורר מחשבה. מבלי להיכנס לאמונות האישיות שלי, עולם הדת רחוק ממני ולכן היה בי חשש שמא הספר לא יגע בי, לא ידבר אליי אך מהר מאוד התבדיתי. מחברת הספר, שרית רצון, מכניסה את הקוראים לנבכי העלילה בלי הכנה מוקדמת וכל זאת בסגנון כתיבה קריא, מושך וקולח. העלילה מתארת לנו שינוי שעוברות הדמויות ברמות שונות, חתירה לעצמאות ועמידה על הזכויות. גיבורת הספר היא מילי אשר עוברת משבר שמוביל שינוי, שינוי שמאיים לפרוץ כבר עשור, עוד מהתקופה בה משפחתה התחזקה והפכה מדתיים לאומיים לחרדים בעקבות אב המשפחה. בעולם סגור ונוקשה של דת, של חוקים ופטריארכליות, מילי מרימה ראש ודורשת שינוי. דורשת שחייה לא ילכו במסלול ידוע מראש. בלילה שלפני נישואיה בשידוך, כי כך נהוג בעולמה, מילי עושה מעשה אשר מצריך אומץ ונחישות, שתי תכונות המדוכאות אצל נשים. המעשה שלה עומד לזעזע את חייהם של משפחתה, של זו הקיימת וזו העתידה להיבנות אך מילי יודעת מה היא רוצה ואין היא מוכנה לחזור בה. ישנו סוד שחייב להיחשף, סוד ששמרה זמן רב, יותר מידי זמן. הסיפור מקבל תזוזה בנקודה קריטית וחשובה כאשר הוריה מאמצים בחורה חרדית ויתומה, בעלת מום מולד אשר מחפשים עבורה שידוך. אניח את הקלפים על השולחן ואחשוף לכם את הרגשתי לפני תחילת הקריאה, כך תוכלו להבין טוב יותר את היופי הטמון בספר. כמו שציינתי בתחילת הסקירה, עקב הנושא בניתי בראשי סכמה לעלילה ולמרות שגב הכריכה מאוד מסקרן ומושך היה לי קשה להימנע מכך, פעולה אוטומטית אשר מתבצעת בראש. ברגע האמת, שהספר נאחז בידיי, לא הייתי בטוחה שברצוני להעמיק בו, ותוסיפו את העובדה שהספר הינו כמעט 500 עמודים. כל זה נעלם במהרה וגיליתי שלמחברת הספר יש כישרון רב בכתיבה ובדרך שבה היא מספרת סיפור. סיפור אשר מבוסס על חייה, כזה המעורר השראה, מחשבה. מה שבטוח שלא אהסס לקרוא עוד משלה בעתיד. הסיפור מתפתח וצועד קדימה ומקיף תחום רב. הדמות הראשית חזקה וכזו שכיף לקרוא עליה, אינה שבלונית ויוצרת עניין בעלילה. אך לדעתי הקסם טמון דווקא בדמויות המשנה אשר כתובת היטב ובעזרתן העלילה מקבלת נפח רב בסיפורי משנה קטנים שלא תמיד קשורים לעלילה הראשית אך כך אנו יכולים להבין טוב יותר את העולם שעליו כותבת רצון. דרכן הבנתי טוב יותר את העולם הספרותי שעליו, החברה החרדית. מערכת היחסים עם ההורים, עם האחות התאומה, עם זו המאומצת ועוד - לעיתים כל אלו יצרו אצלי אנטגוניזם ברבדים שונים. למרות שבהתנהלות היום-יומית שלי אני רחוקה מהעולם הספרותי הזה, שמחתי על החשיפה, על היכולת לדמיין וליהנות מהקריאה. ספר שמכיל הרבה יותר מאשר מסופר בגב הכריכה. יופי של ספר – מומלץ. קריאה מהנה, יעל