אני מת על הספרים של יואב בלום,אני נהנתי כל כך מהמדריך לימים הקרובים ולמצרפי המקרים שברגע ששמעתי שיצא ספר חדש של יואב בלום,רצתי לחנות לקנות. וכמובן לקרוא... ואז הגיעה האכזבה,לא הצלחתי לעבור את ה75 עמודים הראשונים,לא הצלחתי להכנס לספר או להתחבר איתו.

על הספר הזה יש לי רבות מה להגיד,בעיקר כי לקח לי שנה שלמה עד שקראתי אותו מתחילתו ועד סופו . זה היה תהליך ארוך,כיוון שכשקראתי הספר היה בהחלט מעניין אבל ברגע שעזבתי אותו מידי ,ענייני היומיום הקיפו וניצחו אותו וגרמו לי לזנוח אותו לצד. אני מאמין כי את הספר הזה אני עוד אקרא רבות ,כי כנראה שיקח לי זמן עד שאהיה בגיל המתאים לקרוא ולהבין אותו עד סופו. כרגע אחרי שקראתי אותו פעם אחת מתחילתו ועד סופו אני יכול להגיד בוודאות שהוא מדהים. באופן מוזר למדי,התאהבתי בדמות של רורק (או רוראק כפי שמופיע בתרגום המקורי) , היא דמות נהדרת בעלת כל כך הרבה רבדים ומסתוריות. בנוסף בגרסה הזאת של הספר ,יש בסופו אוצר בלום של הערות המחברת לפני הגשמתה ויצירתה של הספר,דבר נהדר בפני עצמו שהיה כמו אוצר גלום כשראיתי אותו לראשונה. זאת כנראה ביקורת מבולבלת למדי אבל אני חייב להגיד,בפעם הבאה שאתם נכנסים לחנות הספרים ,מצאו את הספר הזה ואמצו אותו לביתך. הוא ישמש לאוצר אגדי לכם ,לחברכם או ילדכם .

בקצרה, ספר מעולה! רוצו לקנות! ואם אתם מכירים את דניאל (בכל זאת סופר ישראלי ותיאוריית ישראל הקטנה) אז תבקשו ממנו לכתוב עוד ספר! ספר מתח ישראלי שנוגע בדיוק בנקודה הכי ישראלית שיש, איך שלושה ילדים שנולדים למציאות שונה ונפגשים שוב ושוב במסלול החיים שלהם גדלים שונה. איך החלטות קטנות של רגע כמו מתי לצאת מהבית או עם מי לשבת באוטובוס משנות לנו את המציאות והמשך החיים. בקצרה הספר מסםר על סער הישראלי, עלי הפלסטיני וג'ניפר (האמריקאית הכל כך סטיראוטיפית, למורות שגם לשאר הדמויות לא חסר). הספר עצמו הוא ספר מתח אמיתי, מהסוג שאתה נשאב אליו ולא מסוגל לעצור לקרוא גם אם כרגע החיים שלך מלאים במחויביות אחרות (סיימתי לקרוא תוך בערך 48 שעות בתמורה להקרבת שעות שינה יקרות מפז). אם אתם מחפשים ספר שימלא לכם בריגוש של הקריאה מחדש, משהו שיגרום לכם להזכר למה אתם אוהבים לקרוא ספרים. זה ספר נהדר למטרה הזאת!

זהו ספר עיוני קליל, מסוג הספרים שהייתי רוצה לראות יותר על מדף הספרים העיונים. זה ספר שלא צריך הרבה כדי להצליח לקרוא אותו, הוא מעלה בהמון סיפורים קטנים ומשעשעים שגורמים לך לחשוב מה היית עושה בסיטואציה הזאת. אבל ביחד עם הקלילות שלו בא גם החיסרון, זה לא ספר משנה חייים. זה ספר ביניים מהסוג שהייתי ממליץ לקרוא כעושים הפסקה בין הספרים היותר כבדים בכל נושאי המוטיבציה והיצירתיות למינהם. בנוסף, פה ושם דברים יכלו להכתב בצורה טובה יותר. לסיכום, ספר נחמד ביותר שכדאי לקרוא (גם כי הוא לא יקח יותר מדי מהזמן שלכם) אבל הוא בהחלט לא מיצירות המופת שקיימות בסוג הספרים הזה

ספר שלקח לי הרבה מאוד זמן לשים עליו ידיים, בעיקר כי הוא אף פעם לא נמצא בחנויות ובטח לא במדורי המבצעים שאני נוהג לקנות בהם. אבל אחרי המון קריאת ציטוטים וכתבות הצלחתי במשימה, וזה לגמרי לא היה מה שציפיתי. קודם כל הקונספט - כן, ברור מהשם של הספר שמדובר על מכתבים, אבל כבר יצא לי לקרוא ביוגרפיות שסובבות סביב פתקים ויומנים והם היו כתובים אחרת. במכתבי יוני אתה מתמודד למול יוני עצמו, בלי התגובות שהוא מקבל על המכתבים שלו עם פערים של חודשים לפעמים בין פרק זמן כזה לאחר, יש נקודות רבות מספור שאתה רוצה לשמוע עוד, להכיר יותר לעומק את הסיפור אבל אתה לעולם לא זוכה אליהם. אבל מה שבאמת תפס אותי בספר הזה והביא לי את הסטירה זה את העובדה שלאורך הספר המכתבים של יוני לא עוברים ליטוש, אתה נחשף גם לצדדים הקשים, המתוסכלים והמעוררי תגובה של יוני נתניהו. פתאום, הוא כבר לא הדמות גיבור האולטימטיבית שהתרגלתי לשמוע עליה בחדשות ובבית ספר וזה מעט מצמרר. זה ספר שצריך לבוא אליהם בגישה פתוחה, שאתה לא הולך לגלות את כל הסיפור, שתמצא את עצמך גולל בארבע לפנות בוקר אחרי כתבות וסיפורים נוספים באינטרנט בשביל לפענח את הבן אדם שקראת את מכתביו האישיים ביותר. לסיכום, קשה לי לדרג ספר שהוא כל כך לא "ספרותי", אני לא מסוגל לתת ציון למכתביו האישיים שלא ציפה קרוב לוודאי שיקראו כל כך הרבה שנים אחרי. אבל זה חומר קריאה מעניין, שהייתי ממליץ לקרוא בין אם לאדם המגבש את תפיסתו הפיקודית, הניהולית או סתם ללמוד על חשיבה של עוד אדם.

ספר שלקח לי הרבה מאוד זמן לשים עליו ידיים, בעיקר כי הוא אף פעם לא נמצא בחנויות ובטח לא במדורי המבצעים שאני נוהג לקנות בהם. אבל אחרי המון קריאת ציטוטים וכתבות הצלחתי במשימה, וזה לגמרי לא היה מה שציפיתי. קודם כל הקונספט - כן, ברור מהשם של הספר שמדובר על מכתבים, אבל כבר יצא לי לקרוא ביוגרפיות שסובבות סביב פתקים ויומנים והם היו כתובים אחרת. במכתבי יוני אתה מתמודד למול יוני עצמו, בלי התגובות שהוא מקבל על המכתבים שלו עם פערים של חודשים לפעמים בין פרק זמן כזה לאחר, יש נקודות רבות מספור שאתה רוצה לשמוע עוד, להכיר יותר לעומק את הסיפור אבל אתה לעולם לא זוכה אליהם. אבל מה שבאמת תפס אותי בספר הזה והביא לי את הסטירה זה את העובדה שלאורך הספר המכתבים של יוני לא עוברים ליטוש, אתה נחשף גם לצדדים הקשים, המתוסכלים והמעוררי תגובה של יוני נתניהו. פתאום, הוא כבר לא הדמות גיבור האולטימטיבית שהתרגלתי לשמוע עליה בחדשות ובבית ספר וזה מעט מצמרר. זה ספר שצריך לבוא אליהם בגישה פתוחה, שאתה לא הולך לגלות את כל הסיפור, שתמצא את עצמך גולל בארבע לפנות בוקר אחרי כתבות וסיפורים נוספים באינטרנט בשביל לפענח את הבן אדם שקראת את מכתביו האישיים ביותר. לסיכום, קשה לי לדרג ספר שהוא כל כך לא "ספרותי", אני לא מסוגל לתת ציון למכתביו האישיים שלא ציפה קרוב לוודאי שיקראו כל כך הרבה שנים אחרי. אבל זה חומר קריאה מעניין, שהייתי ממליץ לקרוא בין אם לאדם המגבש את תפיסתו הפיקודית, הניהולית או סתם ללמוד על חשיבה של עוד אדם.