•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
אין דיונים על ביקורות של אחרים
גם אמא שלי חשבה כך. אני עדיין חושב שזה אחד מהספרים הטובים שנכתבו.
האקדמיה מלאה כאלו וגם התפקידים הניהולים הבכירים. הם על פניו אנשים מקסימים, חייכנים,מתק שפתיים אבל רואים רק את מטרתם. המצפון שלהם חלש מאוד ואישיות הגבולית בין להצליח לפעמים חוצה גבולות טעם והם לא יהססו לפגוע בצורה אנושה כי כל דבר מבחינתם מקדש את האמצעי להצלחה. הספר מדבר על אכזריות שזה אישיות סדיסטית, אכזריות למטרת הנאה
ובכל זאת, אני חושבת שיש גם אנשים שנולדו עקרים מבחינה רגשית, ולמרות שגדלו בבית נורמטיבי, הם מגלים תכונות של אי יכולת לחוש. חלקם מסווה את הלקות בגלל חינוך ומחויבות חברתית, אבל חלקם צריך לספק את העקרות הרגשית בעזרת ריגושים מלאכותיים מוגברים, שרובם, כמובן, שליליים. מסרטי סנאף ועד ביצוע פשעים.
