"נסיכה קטנה... אתם עומדים לסיים עם זה? כי אי אפשר כבר להאריך" אמרה הספרנית.
"כן, הוא קורא את זה ממש ברגע זה..." הצבעתי לכיוון הכללי בו ישבו שני הגדולים שלי שקועים כל אחד בספרו.
"לקח לי קצת זמן לשכנע אותו" הוספתי "שספר בשם "נסיכה קטנה" יכול להתאים גם לבנים..."
"אה!" צהלה הספרנית "התפלאתי באמת כשאמרת הוא, טוב, בואי ננסה בכל זאת להאריך איכשהו..."

כן, זה לקח קצת זמן, וקצת הקראה שלי, אבל בסופו

"לו הייתי בר מזל
לבקש גורל
אז הייתי מבקש
להיות אדם"

הספרייה היא אחד המקומות האהובים עלי בשנים האחרונות. פעם, פעמיים בחודש אני הולך לשם, מחפש ספרים ובודק את החדשים. בביקורי האחרון ביצבץ ספר עם כריכה צבעונית מהעגלה של הספרנית, אתם יודעים, ספרים שצריכים לקבל מדבקה, חותמת ומספר לפני שימצאו להם קוראים. להפתעתי השם שהתנוסס עליו היה "הקומדיה האנושית" שרציתי לקרוא מזמן ועוד בתרגום חדש. הספרנית

יש ימים כאלה שכל מה שאני רוצה זה להיכנס עם ספר מתחת לפוך ולא לצאת משם. בימים כאלה אני רוצה ספר מוכר ואהוב, כזה שקראתי לפחות עשר פעמים, כזה שבעצם מספיק לחבק ולא ממש לקרוא, כי הרי אני כבר מכירה אותו בעל פה.

לפני כמה ימים, בדיוק ביום כזה בו לא התחשק לי להתמודד עם העולם, לקחתי איתי את "נסיכה קטנה".
זהו סיפורה של שרה קרו, בת תפנוקים קטנה ויתומה מאם שגדלה בהודו תחת השלטון הבריטי הקולוניאליסטי, המובא

---

"האף...הוא אולי החלק המגוחך ביותר בפנים האנושיות. מאז ומעולם הוא היה מקור מבוכה לגזע האנושי.
החיתים ניצחו את כולם כנראה, מפני שהאפים שלהם היו גדולים ומעוקלים. בכלל לא חשוב מי המציא את שעון השמש, כי במוקדם או במאוחר מישהו ימציא את שעון היד. מה שבאמת חשוב הוא מי היו בעלי האפים...
יש אנשים שמדברים דרך האף. רבים נוחרים דרך האף ולא מעט אנשים שורקים או שרים דרך האף. אנשים מסוימים מובלים באפם.

ישנם משפטי -פתיחה או קטעי פתיחה ספרותיים ,שכאשר אתה פוגש אותם כך סתם ללא קשר למה שהנך מתעסק באותו רגע ,אתה יכול לזהות ולאמר שאילו הם משפטים האלמותיים.

כזה הוא גם פרק הפתיחה של "הקומדיה האנושית",שאני מביאה ממנו חלקים בלבד :


"פעוט זה ששמו יוליסֵס מֵקוֹלִי עמד יום אחד מעל פתחה של מחילת סנאי-קרקע בחצר ביתו שבשדרות סנטה קלרה באיתקה, קליפורניה. הסנאי שבמחילה דחק עפר לח ותיחוח כלפי מעלה והציץ הח

יש ספרים רבים בהיסטוריה שנכתבו כספרים עבור מבוגרים, אבל מסיבות שונות הפכו להיות ספרות לילדים ולנוער.(ויש גם להפך) ודי אם נזכור למשל את "מסעות גוליבר" או את "אליס בארץ הפלאות"...
הגיבור העיקרי של הספר הוא נער בן ארבע-עשרה, שמתחיל לעבוד במברקה המקומית, כדי לעזור למשפחתו הענייה. זה קורה בעיירה אמריקנית בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. כידוע דווקא בתקופה ההיא שימשו המברקים להודעות חשובות ביותר וביניהן

אחיו הגדול של הומר נשלח לשדה הקרב. התקופה היא מלחמת העולם השניה. הומר בן ה-14 עובד בשליחויות ותוך כדי השליחויות הללו הוא נחשף לבשורות איוב על חיילים שנפלו בשדה הקרב, בין היתר, בין כל המטלות המוטלות עליו.
זו סיטואציה אירונית כי למרות שהספר הוא ספר התבגרות בעת תקופה לא פשוטה, הנער מכניס אותנו אל תוך מחשבותיו ורצונותיו ובין כל המחשבות הטיפוסיות של נער בן 14 מקננת המחשבה על האח הגדול שנשלח לחזית.

בימים האחרונים חשתי חוסר מנוחה טורדני ומעקצץ. חשקה נפשי בספר שיעורר בי מנעד של רגשות שונים. שכאשר אאחוז בו ואמקד מבטי בשורותיו אבלע לעולם אחר, שאחוש כאילו הדמויות בספר זה הן בשר ודם והן ניצבות מולי באמצעות דמיוני העשיר.
ספר כזה לא הזדמן לי וחוסר המנוחה הלך וטפח כאילו היה עוגה עגלגלה אך עבשה וסרת טעם. השתוקקתי לספר שיסיח את דעתי מהדכדוך ומחוסר הוודאות בה אני נתונה. חוסר וודאות מעיק ומחניק שההיזכ

ואו ספר מדהים!ספר חמוד להפליא ישר מתאהבים בדמות הראשית בספר!!!לא יכולתי להניח את הספר מהידיים עד שסיימתי לקרוא!!!ממליצה בחום!!!