• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד

הביקורת של אבק ספרים

תמונה של אבק ספרים
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד

הביקורת של אבק ספרים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אבק ספרים
הוצאה לאור:אחוזת בית
שנת הוצאה:2013
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נצחיה
לפני שנתיים

“"דייזי וטום ישבו זה מול זה משני צידי שולחן המטבח, ביניהם מונחים צלחת של עוף קר ושני בקבוקי בירה. הוא”

11/15
ביקורות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013
הבאה
חור בגרב
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 7 שנים

“תחושת בדידות ומלנכוליה מלווה את "גטסבי הגדול". הקריאה בו מגלה מסיבה אחת גדולה בבית מפואר שאינו אלה”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

"מאפייניו המובהקים של החלום האמריקאי נחשפים ככלים ריקים, כסמלים מעוררי אימה של סיאוב וטירוף." (מתוך אחרית הדבר, עמוד 194).
לא החלום האמריקאי, הברלינאי, או הספרדי (אזרחות ספרדית, מישהו כבר רץ לעשות לעצמו?), יבטיחו את אושרם של הפרט או של החברה. הספר הוא מוסר השכל גדול, וזו תימה גדולה כיצד ספר שהוכנס למערכת החינוך האמריקאית כבר לפני עשרות שנים, עוד לא הצליח לשנות את התפיסה המעוותת של התרבות המערבית של העושר כמטרה ולא כאמצעי להשתלמות רוחנית. ייתכן שלא מטמיעים היטב את מוסר ההשכל, או שמתייחסים לספר הזה כאל עוד ספר קריאה מרתק שמציבים על שולחן הניתוח הספרותי. הספר מומלץ למי שמוכן לפקוח עיניים ולהבין מה היא השאיפה הפסולה, ועל מי מתקיים הפסוק "וילכו אחרי ההבל ויהבלו..." (ירמיה, ב', ה').

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של צ'כוב
צ'כוב
תמונה של יוסף
יוסף
תמונה של רץ
רץ
תמונה של מירית
מירית
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של פרל
פרל
6קוראים|גיל ממוצע51|33%נשים

על המבקר

תמונה של אבק ספרים

אבק ספרים

ותיק
חבר מזה 14 שנים
143 ביקורות•3 נבחרות•1,247 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מקורית
תמונה של אבק ספרים
אבק ספרים
ותיק
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות143
ביקורות נבחרות3
לייקים שקיבל1,247
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת37מדע בדיוני ופנטזיה27ספרות מקורית19

דיון על הביקורת

2 תגובות
אבק ספרים
אבק ספרים•לפני 12 שנים

אנשים פשוט לא רואים בעיניים. עצוב.

yaelhar
yaelhar•לפני 12 שנים

ספר אחד שישנה את הנהירה לנהנתנות?

אם הוא (ועוד מאה כמוהו) היה מצליח, זו היתה תמיהה גדולה בעיני...
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אבק ספרים

אש בעמקים

אש בעמקים

שוהיי אוקא

לפני כשנה וחצי התחלתי אתגר עצמי של איסוף ספרי ספריה לעם (נראה לי הספרים שנזרקים הכי הרבה למחזוריות), ובמקביל לזה גם התחלתי לקרוא את הספרים, החל מ'זורבה היווני' הראשון.
אש בעמקים מתאר את שיטוטיו של חייל יפני באחד מהאיים בזירת האוקיינוס השקט של מלחמת העולם השנייה. הוא ננטש על-ידי מפקדיו לאחר שחלה, ומאז הוא משוטט בניסיון לשרוד ממאכל תפוחי אדמה (לעזאזל, כמעט כתבתי תפוחי אדם, ומי שקרא יבין את הטעות הפרוידיאנית הזאת), והוא משוטט ותוהה על גורל האדם, על חסד האלוקים ועל עוד נושאים אנושיים וקיומיים.
אש בעמקים הוא ללא ספק הספר שעד כה היה הקשה ביותר לקריאה (ולא רק מהספרים שקראתי בסדרה זו), ולא - לא בגלל סגנון הכתיבה, שדווקא היה קליל ומשובח (והרגיש אפילו מודרני, בהשוואה לשאר ספרי הסדרה הראשונים), אלא בגלל התוכן הגרפי הקשה. כי תראו, לאדם שלא היה מעולם בשדה הקרב (כמוני), ספר כזה יכול להביא מידה מסוימת של הבנה לגבי מוראות וזוועות המלחמה, לאלו שכן היו, אני מניח שהספר הוא בבחינת טריגר, אפילו שכאן הדברים מוצגים בקיצוניות שהיא זרה גם בימינו.
כדי לא להרוס לקורא את הקריאה מבחינת ספוילרים וכדומה, אומר רק שהרג חסר טעם זו הזוועה הפחות גרפית שמתוארת בספר.

לפני 4 חודשים•אבק ספרים
סתיו של פטריארך

סתיו של פטריארך

גבריאל גרסיה מארקס

איזה ספר מהמם במוזרותו ובתעוזתו. מארקס הוא יעד ספרותי שרציתי לכבוש מזמן, אבל דחיתי אותו משנה לשנה בגלל רשימות קריאה אחרת. הפעם, הודות לארון הספרים בכניסה לתחנת הרכבת של מודיעין, הצלחתי סוף סוף להתחיל את הקריאה של היוצר המופלא הזה. התחלתי דווקא מהספר הזה, ואני סקרן מאד לדעת אם גם ספריו האחרים נכתבו באותו סגנון כתיבה - ששואב אותך פנימה ולא מאפשר לך לעצור - ליטרלי לא מאפשר לך לעצור - כדי לקחת אוויר ולהציץ החוצה. עמוד אחרי עמוד, אתה נסחף במערבולת חושים של רגש, כאב, דחייה, בחילה, זעזוע.
הספר מתאר את סבך חייו של רודן דרום-אמריקאי, שהוא קלישאה מהלכת של כל הרודנים שהתהלכו על הגלובוס במאות האחרונות, אבל באיזו אומנות התיאור הזה נעשה. בעצם, אני לא בטוח שיש דרך טובה יותר לתאר את הרוע והאכזריות והפתטיות של שלטון מעין זה, בדרך שאינה תיאור ציורי ופיוטי, כמו ששופך מארקס ביד אומן על הנייר, בריקוד מופלא של מילים, תיאורים והתרחשויות.
אם יש ספר שברגע הראשון שאחרי סיום קריאתו, היה לי ברור שאני עומד לחזור לקרוא אותו שוב - זה הספר הזה. אבל קודם תנו לי לסיים את שאר ספריו של מארקס, וללכת שבי בממלכת הריאליזם הקסום שלו.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•אבק ספרים
דוקטור ז'יוואגו [כרך ב']

דוקטור ז'יוואגו [כרך ב']

בוריס פסטרנק

עוד לפני שסיימתי את הפרק הראשון הרגשתי שאני מחזיק בידיים לא רק ספר, אלא עדות חיה. דפי הכרך הזה נפרדו בעדינות כמו עלים יבשים, הדבק נשבר בכל פינה של עמוד - כאילו כל סצנה שפסטרנק כתב הדהדה באותו רגש והזדקנה יחד גם הספר.

קריאתו של פסטרנק היא כמו מראה שמביטה לאחור, היא מזכירה לנו שההיסטוריה מורכבת מאנשים חיים, לא מסיסמאות. מסעו של יורי ז'יוואגו נרקם בפרטים קטנים, באהבות וכאב, באמונה ובאכזבה, וזו בדיוק הסיבה שהספר מרתק גם היום: הוא מצא את הפיוט והיופי גם באמצע מהפכה שמתפרקת. כשהכרך הישן החל להתפורר ממש לקראת הסוף, מצאתי עצמי מחייך במרירות: איזו מטאפורה מושלמת לחייו של הגיבור. כמו הספר, גם הוא נשחק ושברירי; כמו הדפים, גם הערכים שעליהם גדל נשחקים תחת לחצי הזמן והאירועים.

פסטרנק מצליח לכתוב על התפוררותם של אוהבי היופי והחכמה באומץ ובעדינות. "דוקטור ז'יוואגו" הוא לא רק רומן היסטורי. הוא דיון בשאלות של מוסר ואמונה, והעובדה שהספר עצמו נזקן והתרופף רק הוסיפה בשבילי לקריאה רבדים נוספים של משמעות.

לפני 9 חודשים•אבק ספרים
מיכאל שלי

מיכאל שלי

עמוס עוז

כשהיייתי בתחילת שנות העשרים שלי, באחד הקייצים השקטים שבהם עבדתי כמדריך בספרייה שכונתית, נתקלתי לראשונה ברומן "מיכאל שלי". היה זה אחרי שעות שבהן היייתי עוזר לקוראים למצוא ספרים ולסדר מדפים - זמן שבו יכולתי לצלול בעצמי לעולמות אחרות. דווקא אז, כשיצאתי להפסקה קצרה בגן סמוך, הבנתי עד כמה העולמות הפנימיים של אחרים יכולים להיות סוערים גם כשבחוץ שקט.

עמוס עוז מביא בספרו תיאור אינטימי של ירושלים בשנות החמישים דרך עיניה של חנה גונן, אישה צעירה שמתאהבת ומסתבכת ברגשותיה. הקריאה במונולוג הפנימי שלה הזכירה לי את תחושת ההליכה ברחובות האבן של העיר – יופי ורוגע שמסתירים לבטים וסערות נפש. בעבודתי כמתנדב בספרייה פגשתי אנשים שחיפשו תשובות בספרים; חנה מחפשת את עצמה דרך הכתיבה שלה על מיכאל, ובכך מצליחה לעורר הזדהות אפילו אצל מי שמעולם לא חווה את החוויות שהיא מתארת.

הספר מעורר מחשבה על זוגיות, בדידות ומקומה של עיר בחיי הגיבורים. הוא אינו קל לקריאה רגשית, אך הוא מתגמל את מי שנכנס אליו בסבלנות. כקורא וכמישהו שחי בעברו בירושלים, הרגשתי שהוא מצליח לאחוז משהו מהנשמה של המקום ושל האנשים שחיים בו. "מיכאל שלי" הוא יצירה קלאסית שאני ממליץ עליה לכל אוהב ספרות עברית שמעוניין להתעמת עם שאלות של אהבה ושייכות.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•אבק ספרים
סחיטה

סחיטה

ג'ון גרישם

גרישם מציג במרכז העלילה גיבור צעיר ומוכשר, קייל מק'אבוי, שנגרר לתוך סבך משפטי ומוסרי כשהעבר שלו רודף אותו. קייל, בוגר מצטיין של לימודי משפטים, מוצא את עצמו לכוד בסבך של סחיטה שמאלצת אותו לעבוד בחברה משפטית אכזרית ולפעול בניגוד לערכיו.

גרישם, כדרכו, מפגין ידע משפטי רחב ויכולת לכתוב מותחן קצבי שמערב את הקורא בעולם המשפטים. התיאורים של עבודת עורכי הדין, הדיונים המשפטיים והדילמות האתיות מוסיפות אמינות ועומק. עם זאת, לפעמים העומס בפרטים יכולה לאט את הקצב וליצור חלקים קצת איטיים.

הדמויות עוצבו באופן מעניין: קייל הוא אידיאליסט שמאמין שעליו לפעול נכון, אבל נקרע בין הכוחות הפועלים עליו.

מבחינת עלילה, הספר מתחיל בסערה ומחזיק את הקורא לכל אורכו, אבל הסוף - לדעתי לפחות - מאכזב.

מעריצי ג'ון גרישם והז'אנר ימצאו פה ספר ראוי, אבל מי שמחפש אקשן בלתי פוסק או סוף מפתיע ייתכן וירגיש חסר.
אגב, לא קראתי הרבה ספרי גרישם, אבל בתור אחד מבין שניים-שלושה בודדים שקראתי, הוא בהחלט עושה חשק לקרוא עוד.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•אבק ספרים
עד מחר

עד מחר

אורי אורלב

ביבליופילית ממרכז הארץ נפטרה, והיורשת שלה החליטה למסור את אוסף 'ספריה לעם' של עם עובד שירשה. התמזל מזלי והייתי הראשון להיתקל בפוסט ה'ספרים למסירה' שלה בפייסבוק, וכעבור שבוע הגעתי לביתה והעמסתי את הבגאז' ואת המושבים האחוריים בקרוב לעשרה ארגזים, מלאים בתופיני עם עובד.
מבחינתי, זו הייתה פנטזיה שהתגשמה. בשנים האחרונות נאלצתי לכתת את רגליי לספריה הלאומית כדי לקרוא את הספרים הראשונים שיצאו אצל עם עובד, ושכיום אין להשיגם בשום חנות. גם את 'עד מחר' התחלתי לקרוא בספרייה הלאומית, אבל אז קמה הפנטזיה שלי לתחייה, ויכולתי להמשיך לקרוא את הספר (המתפורר מעט) בבית.
מה אגיד? חבל שאין כמעט אנשים שמכירים או מדברים על ספר המופת הזה של אורי אורלב. רבים-רבים מכירים אותו כסופר ילדים מובהק, אבל הספר הזה, שאמנם מתחיל בתיאור מסע ילדות (קרוב לוודאי אוטוביוגרפי), הוא רחוק מאד מלהיות ספר ילדים. למעשה, זהו ספר בוגר מאד, שהקריאה בו היא שוברת לב, ולעתים נדירות בלבד מעלה בבת צחוק. נבללו בספר הזה בכל מכל כל - מסע התבגרות, אימי השואה, קשיי הקליטה בארץ, אהבה נכזבת, טירוף הדעת, ארספואטיקה, והבלילה הזאת הופכת את הספר הזה לייחודי, בחינת אוצר שתמיד אפשר למשמש בו ולמצוא בו זוויות וסודות-גלויים חדשים. וסגנון הכתיבה - אין עוד כמוהו. ידי אמן, שכתבו ברגישות ובדייקנות את מה שלא ניתן לכתוב, ולא בצורה גסה-ישירה, אלא בעדינות מרפרפת, ממעל, כך שהאימפקט הרגשי מתעצם לאין ערוך במהלך הקריאה. 
הייתי משוכנע שהספר הזה קיבל כבר לא מעט ביקורות ותשבחות בסימניה, ומה רבה הייתה הפתעתי לראות שלא די שאני הראשון שבא לכתוב על הפנינה הספרותית הזאת ביקורת, אלא של'עד מחר' אין אפילו תמונת כריכה, וזהו כמובן הפסד לכל אוהב ספרים (אני בטוח שאת עניין תמונת הכריכה ניתן לסדר בנקל. עריכה: ראיתי שטופל תוך דקות מרגע העלאת הביקורת. שאפו לצוות האתר).
כשלעצמי, אני מאושר להיות בעליו של עותק של הספר הזה, ואני רק מקווה שההוצאות בארץ יוציאו אותו במהדורה נאה ומחודשת, למען הדורות הבאים.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•אבק ספרים
נופל מחוץ לזמן

נופל מחוץ לזמן

דויד גרוסמן

מהספרים הקשים יותר לקריאה. ניתן לסיימו ביום אחד, אבל לעכל אותו צריך זמן רב, אולי כאורך החיים עצמם, ואולי מוטב שלא לדעת, ולא להבין באמת. לעתים אדם אוחז בעט כדי לרפא את מכאוביו. גרוסמן, ששכל את בנו במלחמת לבנון השנייה, לא יכול שלא לכתוב על כאב השכול, כאותו קנטאור בספר - שהוא הוא גרוסמן עצמו, ובעצם, כל הדמויות בספר הם גילויים של נפשו - המסביר לרושם קורות העיר שכתיבה על הכאב היא בלתי נמנעת. הוא עשוי, מטבע הדברים, להאציל מהכאב שחותך בו על הקורא. ומשהו מהעצבות חסרת התקווה הזאת ליוותה אותי והתעצמה בתוכי עד העמוד האחרון.
אני לא יודע אם הספר הזה הוא תרופה לאדם שחווה שכול (וברוך השם שאיני יודע), אבל הוא בהחלט פוקח עיניים ומעניק לכל קורא את האפשרות להביט אל מעבר לפרגוד, ואולי יש בכך כדי להכין - לא עלינו - את הנפש, לכל מכה שלא תבוא, ואולי לתת לה טעימה מהיגון, שאין לו קץ ותכלה, ולהכיל ולהבין את האחר, שחווה, וכאב, ונפל מחוץ לזמן.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אבק ספרים
אשה בורחת מבשורה (הוצאה מחודשת)

אשה בורחת מבשורה (הוצאה מחודשת)

דויד גרוסמן

זהו המגנום אופוס של גרוסמן, ולא רק בגלל היקף ועובי היצירה. וירטואוז השפה העברית מגיע בו לשיאים של מיומנות ולש בשפה כבתוך שלו, והקורא מתרגל מהר מאד לסגנון הכתיבה החד-פעמי הזה, מתענג על כל מילה חדשה שגרוסמן ממציא ועד מהרה כבר לא נזקק לקביים התומכים של מרכאות בכל דיאלוג. הכל נע בנינוחות - גם אם כזאת שחונקת את הלב מכאב - והפסקאות מהודקות זו לזו היטב, גם אם העלילה מדלגת מפסקה לפסקה על מרחבי חלל וזמן שלמים. אינני מחובביו של גרוסמן, לא בשל דעותיו הפוליטיות השונות משלי, אלא בגלל העובדה שבחלק מספריו (בעיקר האחרונים), הוא מתעקש לשלבן בדרך לא אלגנטית ובוטה (ובתגובה, למשל על הספר 'סוס אחד נכנס לבר', כתבתי ביקורת די רעילה באתר הזה). בספר הכלל-ישראלי הזה, הפוליטיקה לשמחתי נעדרת כמעט לחלוטין, וכשרונו האמיתי פחות דעותיו הפוליטיות מזהיר כאן באור גדול.
מה אין בספר? באיזה נושאים הוא לא עוסק? הוא עוסק בכל. בשכול, פוסט-טראומה, מחלות נפש. בגידול ילדים. בסיפור אהבה שובר לב, באהבת הארץ, על החי והצומח שבה, בהיסטוריה העגומה של העם היהודי מוכה גזירת הגלות, ובישראלי החי בתלישות, שאינו יודע מה יילד יום, ולעתים קרובות אינו מודע עד כמה קיומו כאן אינו מובטח. 
מלאכת המחשבת באה לידי ביטוי גם בטיפוח כל אחת ואחת מהדמויות. נדירה השקעה שכזאת בתיאור כל צדדי אישיותו של ילד קטן, על אחת כמה וכמה של שני ילדים קטנים. עד מהרה יגיע הקורא להכרה מעמיקה, אינטימית, של משפחתה של אורה, והן יהיו בליבו כדמויות אנושיות, אמיתיות, שכאילו הכיר מאז ומעולם.
זהו ספר שצורב אחרת כשקוראים אותו אחרי הטבח של שמחת תורה. המחשבות שהוא מעורר מועצמות, אבל גם אהבת הארץ והרצון שלא להניח אותה, מתגברים בעקבות הקריאה, גם אם הבשורות הרעות באות בשטף.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אבק ספרים
הזקן והים (1978)

הזקן והים (1978)

ארנסט המינגוויי

אתמול סידרתי את הספרייה בבית, עם דגש על מדף הספרות היפה. עיניי נחו על הכרך המתפורר הזה של הזקן והים, וממש כמו באגדות, חלפו בי לפתע כל אותן תחושות קסומות שגרמו לעיניי להצטעף בדמעות לפני כעשור, כשקראתי את הספר לראשונה. ולא בכדי. זהו אולי אחד מן ספרי המשל המיוחדים והטובים ביותר שנכתבו בעת המודרנית. הוא מתאר בדרך יוצאת דופן את קללת סיזיפוס שבה קוללה האנושות, וכל עמוד ועמוד בו מעמיס מטען של רגש על האדם הקורא, שלבסוף נפרק בקתרזיס של הבנה והשלמה.
בעקבות הקריאה הראשונה שלי כתבתי שיר, ומקווה שלא אחרוג מחוקי האתר (אם יש בכלל כאלה), אם אוסיף אותו כאן (אהמ, אזהרת ספוילר):


צִלְצַל אַדִּיר נִנְעַץ בַּלִּוְיָתָן הַמַּלְכוּתִי,
דִּמְעוֹתָיו הָיוּ דְּמָעוֹת אֱמֶת.
וְהָאַצִּיל שֶׁמֵּת,
שָׁמַט אֶת דַּעְתִּי.

בַּחֲבָלִים קְשַׁרְתִּיו לְסִירָתִי,
דִּמְעוֹתַי הָיוּ דְּמָעוֹת אֱמֶת.
אֲבָל לִבִּי הַמֵּת,
הֵמִיט אֶת חֶרְפָּתִי.

כְּרִישִׁים נִבְזִים בָּזְזוּ פִּתִּי,
דִּמְעוֹתֵיהֶם הָיוּ דִּמְעוֹת תַּנִּין,
וּבְשָׂרוֹ שֶׁאֵת לִבִּי הִרְנִין,
הוֹתִיר לִי רַק אוֹתִי.

תודה, המינגווי, על החוויה החד-פעמית.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אבק ספרים

ביקורות נוספות על "גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013"

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

רבות דובר על ספר זה והוא מופיע כמעט בכל רשימה מכובדת של עשרת הספרים הטובים אי פעם. מה סודו של ספר זה?
הספר יצא לאור בשנות ה-20 של המאה הקודמת ולא הצליח משמעותית. הצלחתו הכבירה הגיעה לאחר מות הסופר. פיצג'רלד לא זכה להנות מפרי הצלחתו האדירה של ספר זה והוא נאבק למחייתו כל חייו.

מספר הסיפור היא ניק קאראוויי הגר בבית השכן לגטסבי. דרך נקודת מבטו של ניק אנחנו מקבלים תמונות מחייו של גטסבי המצטייר כהולל המארח בביתו המפואר משתים ומסיבות כמעט באופן יום יומי. גטסבי הוא לא שמו האמיתי והוא אוצר בתוכו סוד מן העבר, סוד הקשור לאהבה, אמונה וערגה, יותר מזה לא אגלה.

הסיפור מתאר את העשירון העליון שחי באיזור ניו-יורק בשנות העשרים של המאה הקודמת, את אורח חייהם, עבודתם, אהבתם, ויחסי האנוש שלהם.
סוד ההצלחה של הסיפור הוא שיש בו כמעט מהכל והוא יכול לעניין קוראים רבים ומגוונים, הוא בנוי טוב, הוא מותח ומחזיק סוד לכל אורכו, יש בו אהבה, רומנטיקה ונוסטלגיה. הוא לא כתוב בצורה מבריקה ולכן 4 כוכבים, אבל מצאתי אותו מעניין, הרובד השטחי פשוט לקריאה, אבל המעוניינים יוכלו להרהר בדברים ולגלות גם עומק. אחרית הדבר בסוף הספר מוסיפה עומק וחשק להמשיך להרהר בסיפור.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•משה
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

אי אפשר לשנות את העבר, לשחזר אותו אומר לזנוח את ההווה לטובת עתיד בדיוני.

ג'יי גטסבי, בחור אמיד ומסתורי, מקים את נחלתו מול ביתם של טום ודייזי, זוג נשוי, איתו יש לו היכרות מוקדמת. אל העלילה מצטרפים ניק (המספר), ג'ורדן (מושא אהבתו הזמני), וזוג אומלל שהגורל לא הפגין כלפיו רחמים.

סגנון כתיבתו של פיצג'רלד יומרני לפחות כמו התמה שלו, הוא מתאפיין בתיאורים משתפכים, דימויים עמומים ושפה נושנה (אם כי לאחרון אני לרוב דווקא מתחבר).

היצירה מבקשת לבקר את האליטה החברתית בשנות העשרים הסוערות של ארה"ב. פיצג'רלד מביע את תפיסתו אודות הסיאוב, הצביעות וההפקרות שאפיינו מעמד זה. כמו כן, מבקש להצביע על החבל המתוח עד קצה גבול היכולת בין עוני ועושר, כמו גם, עבר ועתיד.

בהתחשב בעובדה שהוא מסופר בגוף ראשון, לא מפתיע שהספר לא צלח את המעבר לאקרנים.
צמד החמד, טום ודייזי, הזכירו לי בעורמתם ואנוכיותם את דון ובטי דרייפר.

האם יגשים גטסבי את משאלת לבו וישיב את אהבת נעוריו או שמא הניסיון הראוי הזה עתיד להמיט עליו אסון?

לא התפעלתי,
שלושה כוכבים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אור שהם
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

The great Gatsby
"גטסבי הגדול" שיצא ב 1925, בה המספר ניק קאראווי הוא בחור בן 30 העובר מהמערב למזרח- לונג איילנד, בייחול להצליח בסחר אגרות חוב. קובע עם עוד משהו להשכיר דירה, הוא נעלם וכך ניק לבדו מזכיר בית צנוע צמוד לאחוזה של 'גטסבי הגדול'- מתעשר חדש שבה מרקע דל וחולם לכבוש את החברה הגבוהה. תחילת הספר עוסק בנשפים הליליים עד אור הבוקר באחוזתו הענקית ובאופן כללי לא קורה כלום עד השליש האחרון של 'גטסבי'. מה שמניע את העלילה זה אהבת נעוריו של גטסבי לדייזי- בחורה מהחברה הגבוהה שהתחתנה כבר עם טום הבא מרקע דומה לשלה, וכן היחסים האפלטונים בין המספר ניק לג'ורדן, בחורה צעירה ויפה, אלופת טורנירים של גולף.
המספר של ניק בגוף ראשון עם דיאלוגים לאורך 'גטסבי', בתמהיל של מספר שנופל על 'גטסבי' הביא מבקרי ספרות להעניק ל'גטסבי' משומה את התואר הרומן הטוב ביותר, מופרך בעליל ולא מוצדק כלל!
מאיפה הם חשבו על זה? בספר שלא קורה בו כלום עד השליש האחרון, המאורעות והשיחות של הדמויות רדודות ועוסקות במי ישתה מה ואיזה יפה הבית יש לדטסבי וכמה הוא 'גדול'.
ספוילר!
פיצג'רלד פותר את כל העלילה בדמויות שמתות אחת אחרי השנייה כמו דומינו.
אולי זה מה שאישי ספרות וסטודנטים עם פסיכומטרי רצפה מתלהבים, לשבת באוניברסיטה מהכסא ועד הדשה ולנהל התדיינות כמו במסיבות קוקטייל שלא לומדים כלום? והעיקר לתפוס פוזה
והרי לכם הרומן הטוב ביותר! (הרומן הכי פחות מוצלח של פיצג'רלד שקראתי).

המספר ניק קאראווי דור שלישי ל'שבט' דומיננטי במערב ארה"ב, מסיים בני הייבן ב 1915 את לימודיו, חי שנה בבית וב 1922 באביב מגיע למזרח לסחור באגרות חוב.
הוא משכיר בונגלו עלוב ב80$, לוכח עוזרת פינית שתסדר ותבשל, והעלילה תתרחש ב'וסט הג' ע"י החוף.
גטסבי על יד חי באחוזה עם 160 דונם של גנים ומושכר תמורת 15-12 אלך דולר .
ניק נפגש עם בני דודיו טום ביוקנאן ואשתו דייזי שעברו למזרח גם הם משיקגו והם עשירים ככורח.
בתחילת הסיפור ניק מכיר את שכניו, אך לא את גטסבי, אל ביתו הוא משקיף מדי יום ומנסה לדמיין את אותו גטסבי שכול החבורה הפטפטנית מדברת רק עליו. 2 הפרקים הראשונים יושבים השכנים, משתכרים ומרכלים. למעשה כמעט כל הספר הולך ככה, ולחשוב על שנתיים של אייטמים ספרותיים בנייד סביב ספר אחד שכבר רוקנו מרוב הילול בחנויות. מה הפניקה? יש ג'ין וטוניק לכולם
מנשף לנשף שלא קורה בו כלום מלבד ריכולים ותיאורים של כמה קוקטיילים ושמלות, אין כמו לרבוץ בדשא ולרכל בין סיגריה לסיגריה, לפחות זה מה שהולך בגטסבי.
המספר ניק מגיע בחליפה לבנה לאחד הנשפים, שירות הסעה לאורחים, תזמורת, רוב האורחים הם לא אורחים אלא רוקדים חופשיים שהגיעו בלי הזמנה.

"פניתי שוב למכרי החדש. "זו מסיבה לא שגרתית עבורי. אפילו לא ראיתי את המארח. אני גר ממש שם-"
"(..) והאיש הזה גטסבי שלח אלי את נהגו האישי עם הזמנה"
"לרגע הוא הביט בי כאילו אינו מבין.
"אני גטסבי, הוא אמר לפתע" (ע"מ 56).

מכאן גטסבי וניק, זוג שכנים בני 30 נהיים החברים הכי טובים. ניק מפלרטט עם ג'ורדן בייקר אלופת הגולף בקשר אפלטוני חסר פואנטה. ניק וגטסבי נוסעים לניו יורק 'ומתאהבים בה' (אחד מהם גר קרוב לניו יורק רק בשביל להיות קרוב לאהבת נעוריו). מתחיל השקר על לימודיו של גטסבי באוקספורד, המפאר את עצמו כדי להיות הבון טון של המסיבה. הוא היה חייל במלחמ"ע ה1, זכה לעיטורים ולא נלחם בפועל.
הם נוסעים לניו יורק לשבת עם וולפסהיים, 'יהודון קטן' בן 50.
דרך ג'ורדן בייקר שמעבירה את בקשתו של ג'יי גטסבי (הסודית משומה?) לניק. הוא מארגן מפגש מחודש בביתו הדל של ניק בין גטסבי לאהובת נעוריו שנשואה לאחר.
הם נפגשים על תה ועוגת לימון לאחר 5 שנים במבוכה רבה. הם הולכים משם לסייר בבית גאסבי הגדול.
ואז אקספוזיציה על גטסבי- ששהה חדל מעש שנה באגם סופיריור, התחנך סנט אולף ולא באוקספורד, והתעשר במכירת אלכוהול בתקופת היובש של שנות ה-20.
הוא פוגש ביריבו טום, על ליבה של דייזי. גטסבי הולך לביתם של טום ודייזי, הם מחליטים לנסוע בדרכים בשליש האחרון של הספר וסוף סוף קורא משהו ב'גטסבי' .
הם נוסעים לניו יורק ומשם מערבה לשיקגו.
דמות נטרפת אחרי דמות, ו'גטסבי 'הוא למעשה מלודרמה של טעויות. המאהבת של אחד הדמויות מתה ומכאן נטרפים הקלפים!

"אני יודע שאני לא מאוד פופולרי. אני לא עושה מסיבות ענקיות. אני מניח שהבנאדם צריך להפוך את הבית שלו לדיר חזירים כדי שיהיו לו איזשהם חברים- בעולם המודרני" (ע"מ 136).

משולש האוהבים מתגלה והעיניים מתפוצצים.

גטסבי הופך לאגדה אורבנית ממדור הפלילים שילדים מבוקר ועד להודעה החדשה מתגנבים לביתו ומסתכלים כמו ניק בתחילת הספר. האהבה הטראגית והלא מושגת תחתום את המלודרמה שמסתיימת כמו טנלובלה או פילם נואר טיפוסי ב'גטסבי הגדול'.

"אני מניח שהוא חשב על השם זמן רב מראש. הוריו היו חוואים חסרי תושייה וכושלים- בדמיונו מעולם לא קיבל אותם כהוריו. האמת הייתה שג'יי גטסבי מוואסט אג, לונג איילנד, צמח בתוך דימויו האפלטוני בעיני עצמו"

באחרית הדבר הכותב אומר שפורסם הספר הוכר כספר תקופתי רומנטי ותו לו, ולא זכה לרומן נוקב המתאר את תחלואיה של אמריקה לדעתו.

"הם חבורה מזופתת", צעקתי מקצה המדשאה אתה שווה יותר מכולם".

בסופו של גטסבי מתפזרים הדמויות כמו סטודנטים בסוף קורס, ואף אחד לא מלווה את גטסבי
כמו שאף אחד לא מלווה את אבא גוריו, למשל.

הספר דומה לדרמה טורקית- "סמיר הגדול" (כן, כמו החומוס) - הוא עשיר ואוהב את זאת, אבל היא אוהבת מישהו אחר
בסוף כולם מתים...

לפני שנתיים•אושר
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

גטסבי, צעיר אמריקאי עשיר ותוסס, גר באחוזת פאר בווסט אג. שכנו החדש שעבר לגור מולו לא מזמן, ניק קאראוויי, הוא המספר והוא פורש בפנינו את סיפורו אפוף המסתורין של גטסבי הידוע לכולם כאחד שעורך מסיבות פאר גדולות. כולם יכולים להגיע ללא צורך בהזמנה. אף אחד מהאנשים שפוקדים את ביתו יום אחר יום, מסיבה אחר מסיבה, לא מכירים אותו אבל נראה שזה לא מפריע להם, הם לא באמת מעוניינים להכיר אותו ועבורם הוא בסהכ עוד דרך למלא את הריקנות שבחייהם באלכוהול, אוכל ריקודים ומוסיקה, עבורם גטסבי הוא לא בן אדם, הוא רכוש, הוא ממון, הוא כרטיס הכניסה שלהם לחיי הזוהר, הוא החלום האמריקאי, הוא חיים ללא דאגות.

ניק יהיה האדם היחיד שיתעניין בו וירצה להכיר אותו ולאט לאט הוא חושף עוד אודותיו ושופך אור על עברו המסתורי, על הדרך בה רכש את הון כספו, על העבר הצבאי שלו, הוא יפגוש באנשים המעטים שמכירים אותו, הוא ילמד על היחסים שלו עם דייזי ורגשותיו כלפיה.

גטסבי מאוהב בדייזי, היא הסיבה והתשובה שלו מאחורי כל מי שהוא ומה שהוא, הוא עשה כל שביכולתו כדי לפגוש אותה שוב והפעם, לא כמו אז בתקופת המלחמה כשהיה חייל עני וללא מעמד, הוא מנצל את ההון והממון שהרוויח ואת המעמד החדש שלו כדי לזכות בתשומת לבה בשנית, הוא עבר אל האחוזה הגדולה בווסט אג כי ידע שהיא גרה באחוזה ממול, את המסיבות המפוארות והנוצצות ערך עבורה, הוא יעשה הכל כדי שתהיה שלו, הכל, אך האם כל זה באמת מספיק?

דרך ניק, פיצג'רלד מבקר את החברה האמריקאית בשנות העשרים של המאה הקודמת, חברה של אנשים קרים, את הרדיפה אחר ממון, פאר, אלכוהול ותענוגות ואת האנוכיות וחוסר העניין שהם מגלים באחר, את סלידתן מהערכים הישנים של החברה והרצון לחיות חיים זוהרים. הוא מתאר חברה בזויה ועל רקע השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה הוא מספר סיפור על בדידות, על אהבה נכזבת, סיפור על חברות ובעיקר סיפור טרגי על דור שאיבד את דרכו, על החיפוש והכמיהה לחופש, ועל מותו של החלום האמריקאי בדמותו של גטסבי.

פיצג'רלד כתב ספר טוב, הוא הצליח לעורר לחיים את עידן הג'אז, את שנות העשרים הסוערות ואת הדמויות כולן שמרגישות כה אמיתיות, הרצונות שלהן אמיתיים, הכאב האמיתי, הסלידה מהן אמתית, הבלבול, הספק, ההרס העצמי, הריקנות והיאוש. פיצג'רלד מצייר תמונה יפה של אותה תקופה ועל הדרך רוקם סיפור יפה ועצוב.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Rasta
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

גטסבי הגדול היא קלאסיקה ספרותית. סוג של רומן שמתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה באזור ניו יורק / לונג איילנד. העלילה מספרת על אוסף של דמויות שקשורות בצורה מסויימת לגטסבי ומקדמות את הסיפור בדרכים די מתוחכמות. אבל מוסר ההשכל נפל לי רק כמה דקות לאחר שסיימתי את הספר, בעזרת פרק הסיכום של המחבר (מאוכזב מעצמי), שם הבנתי באיזה סוגיה חברתית ניסה סקוט פיצג'רלד לגעת, מבלי לתקוף אותה ישירות, וזה גרם לי להעניק לספר 5 כוכבים במקום 4.

לפני שנתיים•
★★★★★
•yaya
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

"דייזי וטום ישבו זה מול זה משני צידי שולחן המטבח, ביניהם מונחים צלחת של עוף קר ושני בקבוקי בירה. הוא דיבר אליה בריכוז, ובתוך כך נפלה ידו על ידה וכיסתה אותה. מדי פעם היא הרימה את עיניה אליו והנהנה בהסכמה. הם לא היו מאושרים, ואף אחד מהם לא נגע בעוף או בבירה - ובכל זאת, הם גם לא היו אומללים. על המראה שרתה תחושה ברורה של אינטימיות, וכל אחד יכול היה לומר שהם זוממים משהו יחד."

אני חושבת שהפסקה הזאת היא תמצית הספר. למרות שאין בה שום מילה, לא על גטסבי ולא על "הגדול". ואם נראה לכם שאין בה הרבה ושהיא לא מאוד מעניינת, ובכן אתם די צודקים. זה עדיין ספר שהוא סיפורם של דייזי וטום, זוג צעיר ניו-יורקי בשנות העשרים של המאה הקדמת, של המעמד החברתי שלהם, ושל אנשים ממעמד אחר שרוצים להשתלב בו.

עכשיו תשאלו, למה אותי, תושבת המזרח התיכון בשנות העשרים של המאה העשרים ואחת יעניין רומן מלפני מאה שנה? התשובה היא שהוא באמת לא בהכרח מעניין. אחד מכללי האצבע שלי בקריאה של ספר ובהבנה כמה הוא עדכני למקום, לתקופה ולתרבות שאני נמצאת בה הוא מספר הערות השוליים באדבות המתרגם.
הערה אחת או שתיים- סביר.
חמש הערות - היי, לא נסחפת קצת עם הבעת הבקיאות והחכמה שלך?
עשר הערות - יוסטון, ווי האב א פרובלם. הקורא לא מכיר את הרקע ואת החברה ברמה כזאת, אולי זה לא הספר הנכון לתרגום.
חמש עשרה הערות ומעלה - זה כבר ספר מוער, מחקר אקדמי ולא חומר קריאה.

אז בספר הזה יש המון הערות שוליים. על דמויות, מקומות, רפרנסים תרבותיים, הסברים גיאוגרפיים, התנצלות על ביטויי אנטישמיות של המחבר ותקופתו ועוד.

טוב, מה בספר.
המספר הוא ניק קארוואי, שמעיד על עצמו שהוא לחלוטין משעה שיפוט מוסרי בנוגע לאנשים. הוא מספר סיפור קטן, בן 178 עמודים, על השכן שלו בשכונה בידיונית בפרברי ניו-יורק בשם ג'י גטסבי. גטסבי, אדם עשיר שלא ברור מאיפה ההון שלו הגיע, קנה את הבית בשכונת "ווסט אג" שמשקיפה מעבר למפרץ על השכונה היוקרתית יותר "איסט אג". גטסבי פותח את ביתו ומנהל מסיבות ראוותניות והמוניות, על אף שמנקודת השקפתו של ניק, ג'י עצמו לא מאוד נהנה מהן. הסיבה למסיבות נגלית למספר, ומסופרת ברומן בהדרגה. ג'יי היה מאוהב בדייזי, ועשה את הונו על מנת לזכות באהבתה. אמנם דייזי נשואה לטום ביוקנן, חברו של ניק מהאוניברסיטה, והם מנהלים חיי מעמד עליון סבירים למדי, אבל זה לא מאוד מפריע לגטסבי בתוכניתו ושאיפותיו.

מכאן זה גובל בספוילרים, אז לא אמשיך הלאה, רק אומר שהאהבה הגדולה מהחיים לא מנצחת פה, ובסוף אנשים נשארים ביציבות שמקנה להם המעמד החברתי שלהם והמסגרת המשפחתית שבנו, ואולי זה מבאס את המחבר. כן אומר שמבחינתי הספר הזה חלול למדי, גולל בצורה רזה חיים לא מעניינים של אנשים לא מעניינים, שכאשר קורה להם דבר טוב זה לא משמח אותי, כאשר קורה להם דבר רע לבי אינו נכמר, ודילמות החיים שלהם לא מרגשות אותי. האם זה רומן גדול? בתקופתו של פיצג'רלד גרסו שלא, אבל במפתיע אחרי עשרות שנים היתה לו עדנה, קצת כמו סטונר. מהרבה סיבות כמו סטונר. האם זה מצדיק תרגום לעברית? יתכן. האם זה מצדיק שלושה תרגומים שונים לעברית? לא נראה לי. אומרים לי שהספר היווה השראה ליצירות מופת כמו זו המתורגמת לעברית בטעות בשם "יער נורווגי" של מורקמי, ובכן די פשוט לי להאמין בזה. גם ביער נורווגי נגעה בי אותה תחושה חלולה של שום דבר שקורה לאנשים לא מעניינים.

לפני שנתיים•נצחיה
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

זהירות: הקדמה ארוכה. שנים רבות נמנעתי מקריאת הספר. מצד אחד אנשים לא הפסיקו להלל אותו, ומן הצד השני אנשים קטלו אותו באכזריות ("גטסבי הקטן" הייתה הבדיחה הנדושה). החלטתי, אז, שספר שמושך תגובות כל כך קיצוניות בטח יוביל גם אותי (אדם שנוטה לגוזמות) לפסק דין קיצוני לאחד הצדדים. מה גם שקלאסיקה שמושכת תגובות כאלו היא בד"כ מסוג הקלאסיקות שנקבעו בוועדה הסודית (שאף פעם לא שואלת לטעמי) אשר יושבת אי שם (כנראה באקדמיה) ומחליטה מהי קלאסיקה ומה אינו קלאסיקה, ולרוב טועה. יום אחד הופיע הספר בבית. אחי קנה אותו, אבל הוא נותר מיותם על השולחן, בלי הסימן לאורך הכריכה שמעיד על תשומת הלב. לאחר מספר ימים לא יכולתי להתאפק יותר ויצאתי לדרך. מישהו היה צריך לקרוא אותו.
הספר נחמד, לא יותר מזה לדעתי. פיצג'ארלד בהחלט היה סופר מיומן, וכל משפט, כל דיאלוג, והעלילה בכללותה מהודקים ביד אומן. אבל את האמת? הסיפור לא מעניין בצורה יוצאת דופן (אפילו משעמם בחלק מהספר). המשפטים באמת מהודקים כאמור, אבל ממש לא דורשים קריאה שנייה ושלישית כאילו הם מסתירים איזו משמעות מיסטית (כמו שהמהללים נוהגים לציין). הסוף נראה לי די צפוי, בערך ממחצית הספר. כמו כן, לצערי אני לא מוצא בו איזה מוסר השכל שנכון לכל זמן (עוד דבר שהמהללים אומרים). למעשה, הספר די תחום בתוך זמנו, ימי שנות ה-20 העליזות (שהיו במידה מסוימת תגובת נגד לימי הדיכאון של הדור האבוד של מלחמת העולם הראשונה). דווקא מכאן צומח יופיו של הספר, בתיאורים של אותה תקופה והלך הרוח שלה. מבחינה זו הספר בהחלט הכניס אותי לתקופה שרק קראתי עליה בריחוק, אבל אף פעם לא יצא לי לקרוא עליה מבחינת החוויה. לסיכום: ספר נחמד מאוד, באורך המדויק ביותר שיכל הסופר לכתוב, שנכתב ביד אמן של צורה ואסתטיקה (אולי אם היו לי הכישורים שלו, הביקורת הזאת הייתה הרבה יותר קצרה). ספר מופת? יצירה על-זמנית? לדעתי לא.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•sveta oaky
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

לאור הסרט שיצא עכשיו הגיע הבן שלי עם הספר, ולאחר הצצה בו המשכתי לקרוא בו עד סופו.
סקוט פיצג'רלד יצר כאן משל מפואר על החברה הגבוהה של שנות העשרים במאה שעברה. ניו יורק, רחוקה מאד מהבוץ והזוועה של מלחמת העולם הראשונה בארופה, ורחוקה מאד מהיאוש שאולי לא כל כך נראה שלאחר נפילת התאומים - בשנות העשרים היא עיר זוהרת, שמחה, ממועדוניה בוקעים צלילי הרגטיים והג'אז וכן, "הזהב מתגלגל ברחובות" ו"צומח על העצים". ניו יורק של אז, כמו ערים גדולות אחרות בעולם, היא ניו יורק האמיתית ללא עדרי התיירים שמסתובבים הלוך ושוב, עיר ששואבת למסיבותיה את אנשי ברוקלין, פלאשינג (קווינס) ולונג איילנד. אין ספק שפיצג'רלד כותב מתוך אהדה ואולי הערצה לחברה הגבוהה של ניו יורק, עם זאת הוא חושף גם את חולייה.
לעניין הזה, עוד לפני שהוא מפגיש אותנו עם גטסבי המסתורי, הוא מפגיש אותנו עם ביתו המפואר והענק, עם הדשא הגזוז למשעי וחדריו המוארים, עם מסיבות אין קץ שכל המי ומי מופיעים שם, מוסיקה וריקודים, קולות צחוק ודיבור, בקיצור שמח. אלא שמתברר בסופו של דבר שמאחורי כל זה מסתתרת ריקנות גדולה, והבית הזה מהווה משל ברור לתפישתו של הסופר את החברה הגבוהה של ניו יורק של אז.
לבסוף, ובחושך מופיע גטסבי הגדול והעשיר, אך מסתבר שלחברה הסגורה והסנובית של היחסנים קשה לחדור, וגטסבי נעים ההליכות, המוכשר והמנומס נוגע לליבנו בבדידותו מעבר לכל החגיגות. אז מי הוא גטסבי? התשובה מצויה במי נמצא שם אתו בסופו של דבר.
ועוד משהו, לדעתי גטסבי תפור ועשוי על רוברט רדפורד.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אלזה
גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013

פרנסיס סקוט פיצג'רלד

הספר קצר יחסית. מכיל עלילה והערות המתרגם , אשר מעשירות את חווית הקריאה.

ניק קראווי, צעיר אשר מחליט להתנתק מחבלי התמיכה של הוריו ופוצח בחייו העצמאיים כסוחר באגרות חוב. היות ומשאביו הפיננסים דלים, הוא שוכר בית בשמונים דולר לחודש, בסמיכות לעשיר מסתורי בשם ג'יי גטסבי.
הלה, נוהג לערוך מסיבות פאר המתארכות ימים, וניק מתיידד עמו. בניסיונו לתפור את התעלומה למקור עושרו של גטסבי, הוא מנסה לתחקר את האורחים במסיבה, אך הם אינם יודעים על עברו.

בין האורחים אנו מכירים את הגיבורים הראשיים בעלילה. דייזי הנשואה לטום, ג'ורדן (שחקנית גולף) וג'יי גטסבי.
גטסבי היה מאוהב בעבר בדייזי ומעוניין להבעיר שוב לפיד האהבה הנושנה .

לדעתי הספר הינו מראה לחברה, ערכיה ומוסר ולא רק בשנות ה 20 המוקדמות של המאה הקודמת.
הערה: הספר מאוד שנון, ומכיל דקויות שבשל העמימות שבו ניתן לעתים לפספסן. אך אל דאגה הערות המתרגם, משלימות את התמונה השלמה.

מומלץ ביותר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•צילה