שמחה להיות הראשונה שכותבת כאן ביקורת על הספר המשובח, ספר הביכורים של אביחי אורן.
לכאורה, העלילה והדמויות מעניקות לקורא חווייה מרגשת - סיפור על בחור צעיר, גרוש טרי, המחפש את עצמו. על הדרך אנחנו מתוודעים לחבריו, בני משפחתו, קרוביו וידידי הוריו.
למעשה, הסיפור כרוך בסיפורה של המדינה. הקמתה בדם בניה, ויש בו הרבה ביקורת על הדור שהקים את המדינה שחינך דור של צעירים להיות חדורי עוז רוח ולסכן עצמם למען המטרה הלאומית הנעלה. עד שבאה המציאות של מלחמת יום הכפורים, הטראומה, המחדל והכל התהפך.
הדמות המרכזית בספר - ברוך, שנשלח לחזית במלחמת יום הכיפורים - מדבר בשמו של דור שלם במספר קטעים מצמררים בספר. הוא מתבטא בבוטות כנגד דור המדינה שידע לנצל את הצעירים לצרכיו ולא אפשר להם לעמוד על רגליהם ולעצב זהות משלהם.
אלו הדברים היותר משמעותיים בעיני.
ההנאה שלי מהספר נובעת כמובן מכישורי הכתיבה של הסופר, אורן, ששיבץ בעלילה דיאלוגים שנונים הנאמרים בגובה העיניים. גם מההומור הדק המלווה את הדיאלוגים נהניתי מאוד - לדוגמא, כשברוך כגרוש צעיר שוגה בדמיונות אחרי כל נקבה שבה הוא נתקל; אי אפשר שלא לחייך לנוכח הסיטואציות האינטימיות המדומיינות ואלו הלא-מדומיינות העולות מפעם לפעם כשברוך משחזר את חייו עם אשתו לשעבר. כתיבה שהיא בו זמנית משעשעת אך גם רווייה בדילמות, תסכולים, מתחים ומורכבויות.
מה שבטוח, לא תרצו להניח את הספר מידיכם מרגע שתתחילו לקרא בו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
