בקורת על הרומאן: מהומה אחרי מלחמה
זהו רומאן שיש לקוראו עם הלב והמוח. המחבר יצר דמויות שלכאורה נראות דמיוניות וגרוטסקיות, אבל לדעתי - הגיבורים הראשיים הם סמלים לטיפוסים הקיימים במדינה גם בימינו,(למרות שהרומאן משקף את החיים בתקופה של לאחר מלחמת יום כיפור)- מבחינת השקפתם על החיים האנושיים בכלל ועל החברה היהודית בארץ בפרט. ככל שתעמיק/י בקריאה ותקרא/י על 'טיפוס' נוסף הנקלע לעלילה, יתברר לך שהעם הישראלי, לפי ניסיון ההגדרה הפשטנית של הפוליטיקאים והסוציולוגים ואנשי הדת— איננו עם. זהו ערב רב. רק האיום הצבאי של הערבים מסביבנו עדיין מלכד אותנו. הנסיון מצידנו לפתור את בעיית הגיטו היהודי במזרח התיכון- אינו עולה יפה, מכיוון שההשקפות המגוונות של הפרטים בחברה, (והמבנה המפלגתי של פיצול מעוות -אכן מייצג אותם) מביאים להתנהגות חסרת לקיחת אחריות אישית- של המנהיגים ושל כל פרט- על המתהווה כאן... אין זה מתפקידו של הסופר לומר לנו: "מה לעשות?" גם ביאליק בשירו 'בעיר ההריגה' לא כתב מסקנה מפורשת ומפורטת מה לעשות מול רצח של יהודים בעיירות הגולה. הוא ניסה להציג, כמו הסופר מנדלי, את הכיעור שבגולה, את השנוררות ואת היללנות ואת הדברנות וההתפלפלות המופרזות של עַם החי מהאוויר. איך יוצאים מזה? כל קורא יסיק מעצמו, ולבסוף - שר ההיסטוריה ילעג ויצחק... הסופר לוקח על עצמו את ,תפקיד מסַפֵּר הפרולוג במחזה תאטרון: הוא משחק משקיף אובייקטיבי כביכול- על צרה גדולה וארורה: היהודים הישראלים אינם עם נורמלי ומגובש. לפעמים הם שוכחים שהם מתכלכלים ומתפרנסים כאן בחסד לאומים. אם לא יצליחו להתחבב על הגויים בעורמה ובחוכמה ובהיראות כצדיקים ומסכנים, מי מיודע אם ימשיכו להתקיים כאן, (לא רק בגלל האיום האירני). העיתונים אינם מסבירים זאת כראוי לציבור קוראיהם(שהוא רק חלק מהעם. רוב העם בכלל לא מתעניין- אלא בצלחתו המתרוקנת, וזה לא רק באשמת שיטת שלטון גרועה.) מסקנתי היא, שגיבורי הספר בכלל לא מייצגים טיפוסים הבאים מרובו של העם. הם אינם משכבת המסכנים, שאין להם כלום, וסופרים אחרים מספרים על בעיותיהם הקשות במשפחה וביחס הסביבה העויינת להם. הסופר צופה דווקא על הבאים מהשכבה 'המשכילה החושבת': אלו אנשים שכבר למדו והשכילו, וצריכה להיות להם, כביכול, השקפת עולם מוצקה על החיים המודרניים, אבל בעיות הנפש שלהם והתנהגותם האנוכית –כביכול- חמורות לא פחות מאלו של חסרי האמצעים. כל זאת מחמת השפעת הסביבה החיצונית הלוחצת- איום מלחמה מתמיד, כמו גם חוסר פרנסה מספקת או חוסר סיפוק בחיי זוגיות, (דבר הבא לביטוי בתסיסתו המתמדת של של האמן, אחד הגבורים המרכזיים).. בספר יש גם בקורת סמוייה על השקר שבפי אמצעי התקשורת, כפי שמעידה דמותו של העיתונאי (בחלק השני של הספור), שרוממות כל פיפס המתחולל בזירת הפוליטית והבטחונית ניכרת מפרי עטו... אבל הוא אינו יודע שהתינוק שנולד לאשתו בעצם ממזר; זה הוא בנו של פושע, שאנס את האשה היפהפיה, והיא הסתירה זאת מפני בעלה ה'יודע כל'...
כתבה: רבקה בן אבי

בקורת על הרומאן "אכזבות" מאת מרדכי לנדסברג- בן שמואל

זה ספר לא מאכזב בכלל. הוא מיועד לאנשים המתעניינים מה היה בארץ לפני קום המדינה, ואיך היו כאן רבים שראו את הקומוניזם וברית המועצות כגואלי האנושות, שהרי הניצחון נגד היטלר, רוצח היהודים הגדול בהסטוריה, הושג בעיקר בזכותם(העם הרוסי הקריב למעלה מעשרים מליון איש במלחמה הארורה ההיא).

הספר גם מסיר את הצביעות מעל פני הדוגלים בשמא, בישראל של אותם ימים: הם נואפים ונבגדים, ורכושנים לא פחות מאחרים. ישנו גיבור-משנה בספר, המסמל את היהודי החקלאי החרוץ של אותם ימים, שהשואה בעצם הרסה את עולמו, והוא עושה ככל יכולתו לעזור לפליטת השואה, קרובה של אשתו, שלבסוף מוצאת את סופה הטרגי בירושלים, (שאליה הגיעה כדי ללמוד באוניברסיטה העברית) מידי רוצחים ערביים.

הספר מומלץ לאוהבי רומאנים טרגי-קומיים וחושפי היסטוריה חברתית.

בקורת על הספר "לאמריקה ובחזרה"(EBOOK) מאת מרדכי לנדסברג

לדעתי, זה ספר מפתיע. הסופר- כמו הקורא- עשוי לתהות מה הניע המוני יהודים, רובם בלתי דתיים, לעלות לארץ ישראל בשנים שלאחר השואה ומלחמת תש"ח... גיבור הספר, נחומיק, הצעיר, עשוי מזן אנושי מיוחד: לאחר שהוריו היגרו מישראל לאמריקה מיד לאחר מלחמת העצמאות- הוא החליט לנטוש את ארה"ב, להתגייס לצה"ל ולתקוע מחדש יתד בישראל. התקופה שעליה מספר הרומאן היא העשור הראשון לאחר הקמת המדינה, המלאה בסתירות ובעיות וגם עניה מאד. התושבים רק מקווים לעתיד טוב יותר, אבל חווים חיי הווה מעיקים. הם יודעים שבמדינה, שהם אזרחיה, יישפך דף נוסף במלחמות העתיד...הגיבור יכול היה לחזור למדינת השפע והאפשרויות 'הבלתי מוגבלות' , ובכל זאת נשאר כאן. הוא איננו דתי, אבל מתוך 'הגיון רגשי' או רצון להיות שותף לגורל היהודי – הוא מנסה לחזק בעצם נוכחותו בארץ- את בני העם הקטן והעקשן, המפורד והמוכה ביותר בתבל לאורך שנות ההסטוריה- שפזוּריו מתקבצים ובאים לכאן כמוהו; אף כי יש שחוזרים ונודדים הלאה – בדומה להוריו, שעזבו את הארץ, והוא סרב להישמע לעצתם והחליט להישאר בה ...

את עלילת הספר המפותלת לא אגלה כאן.

סקרתי רק את הרעיון המרכזי שבו. כדאי לקרוא את האי-בוק הזה,שבעזרת גוגל קל מאד להגיע אליו: מקישים את שמו בעברית, ואת שֵם המחבר MORDECHAIׂ

ורואים את דף העטיפה הצבעוני, (פרש בלי ראש, והקורא בספר יבין למה). במסך יש טבלה שבה נרשמה המתכונת הדיגיטלית לקריאת הספר, והיא PDF - ומיד רצה משבצונת בתחתית השמאלית של המסך, ויש ללחוץ עליה ומקבלים דף ראשון של הספר!!!!!!!!!



כתבה: ריקי בן אבי, גבעתיים