בומרנגטטיאנה דה רוניי6#ספר_די_טוב קצת קשה לי לדרג את הספר, כי יצאתי בתחושות מעורבות. מצד אחד כתיבה קולחת, מתח קל במינון הנכון שגרם לי לא לרצות להניח את הספר באמצע, וגם בניה נכונה ואמינה של הדמויות. הספר לוקח מספר נושאים טעונים, ביניהם חווית מוות של קרובים, השפעת הילדות על המשך החיים, יחסים בין הורים וילדים, והרצון לדעת את האמת עם כל ההשלכות של זה מול עצימת עיניים ואי הידיעה - ובוחן אותם מכיוונים שונים דרך החוויות של הגיבורים, בלי לערב מחשבות וניתוחי רגשות של המספר, שזו אומנות בעיניי. מצד שני קצת תחושה שהעלילה לא מספיק מתקדמת, חוזרת כל הזמן אחורה וקדימה על אותו ציר מסוים, וקצת מתעכבת במקומות שהבנו די. נהניתי בסך הכל, אבל לא אמהר לחפש ספרים נוספים של הכותבת.
בומרנגטטיאנה דה רוניי2ספר מהפנט, מרגש, עצוב ספר זה הוא מעין חידה, אשר מדרבנת ומסקרנת את הקורא, לנסות לפתור אותה ולהגיע לאמת הקשה מנשוא והמטלטלת שעומדת מאחוריה. ממליץ מאוד לקרוא את הספר על מנת להבין את המשפט שציינתי, ולהישאב לעולם קסום וססגוני.
בומרנגטטיאנה דה רוניי3בומרנג מתחיל במסע משותף של אנטואן ריי,ארכיטקט צרפתי גרוש, ואחותו מלאני, החוגגת את יום הולדתה ה-40 למלון המצוי בנוארמוטייה (שליד נאנט), אותו מלון בו שהו לאחרונה עם אמם,קלאריס ואביהם, פרנסואה ריי לאחרונה ב-1973 ,כלשמלאני מלאו 10. ב-12/2/74 נפטרה לקאריס, האם ממפרצת. במהלך שהייתם,נזכרת מלאני בסוד ילדות, הקשור לאמם. כשהיא באה לספר אותו לאחיה, הן חווים תאונה. התאונה תשנה את חייהם ,אנטואן, המופנם, שחווה גירושים מאשתו אסטריד, שעזבה אותו לטובת סרז', מכיר לפתע את אנג'לה החונטת גופות בבית החולים. אנטואן לומד לחיות עם 3 ילדיו ארנו בן ה-16, המורד, מרגו בת ה-14 ולוקה בן ה-11 היא חווה איתם רגעים קשים וטובים יותר. הוא לומד לדבר עם אשתו לשעבר. הוא לומד גם לשוב לעבודתו והריקנות שמילאה אותו מאז גירושיו מתחילה לחלוף. אחותו לומדת להרגע יותר בתפקידה בהוצאה לאור. הסוד מתברר לאט לאט, וחושף יחסים של שהתקיימו בשנות ה-70 בין המשפחה הפריזאית המיוחסת של אביהם, פרנסואה (שילוב של עורכי דין ורופאים), לבין האם קלאריס, צרפתייה "פשוטה" מחבל הסואן שהיה לה סוד שהיה עשוי להרעיד את המשפחה המיוחסת. הספר בנוי כתסריט לסרט צרפתי איכותי.
בומרנגטטיאנה דה רוניי1סביר. וזהו. ב-1/3 הראשון לא נהניתי מהספר. הרגשתי שזו הייתה הקדמה ארוכה מדי לסיפור שלא היה נראה מושך במיוחד. שאר הספר היה סביר. העלילה נהייתה קצת יותר מעניינת, אם כי היא לא הרקיעה שחקים, והייתה קצת צפויה. גם הדמויות לא פותחו בצורה מעניינת במיוחד (אך עם זאת, הן לא פלקטיות לחלוטין). גם צורת הכתיבה לא הייתה מושכת. אולי התרגום קצת קלקל את המקור, אבל לא השוויתי למקור אז אני נמנע מלשפוט.
בומרנגטטיאנה דה רוניי1ספר שוטף נחמד ומהנה. סיפור על גבר צרפתי בן 43 ואחותו בת ה- 40, השניים נוסעים לחגוג יום הולדת לאחות במקום שבילדותם בילו בו חופשות משפחתיות עם אמם, אביהם, סבתם וסבם ועוד. שנים ארוכות הם לא ביקרו במקום והנסיעה מחזירה אותם לילדות ולזכרונות שחלק מהם אבדו להם עם השנים. הנסיעה משפיעה על שניהם ועל הסובבים אותם - ילדים, בני משפחה, בני זוג ואף פותחת צוהר לעבר נשכח ולדברים לא ידועים. סיפור על החיים, על המוות ועל כל מה שאנו חווים ומרגישים בימי חיינו.