התלבטתי בין ספר טוב לספר לא רע.
אתחיל בווידוי אישי:
בשנה הראשונה לאחר מותו של אחי חוויתי כל לילה חלום דיי מציאותי, על איזושהי סכנת חיים אחרת שאורבת לאחי, וכל פעם בוואריאציה אחרת, אני מנסה להציל אותו. כל פעם, ברגע שהתחלתי לחלום שאולי אני לא מצליחה להציל אותו, הייתי מתעוררת בדפיקות לב, שמחה להתעורר ולגלות שסכנת החיים שבה הוא היה נתון היתה רק חלום, ושבריר שניה אחר כך, מבועתת לגלות שהמציאות גרועה יותר, כי הוא כן מת.
אבל כל זה היה לפני שנים רבות.
אחי כבר איננו יותר מ-30 שנה.
אבל התופעה הזאת - של חלומות צלולים כאלו, תמיד סיקרנה אותי.
רק מה, בסיפור הזה, הגם שהוא כתוב יפה והעלילה מתפתחת מתוק,
הייתי צריכה להיאזר בסבלנות כדי להתגבר על הקטע שהיה לי קשה לבלוע - החלומות כמציאות אלטרנטיבית.
איכות החלומות בסיפור הזה הייתה מטרידה. כי גם לאדם כמוני, שזוכר חלומות היטב.. יש גבול.
הסופרת תיארה מציאות אלטרנטיבית שמתרחשת בחלומות, באופן בדיוני משהו,
עם עובדות מהמציאות האמיתית, כאלו שהחולמת לא ידעה עליהן/ לא הייתה אמורה לדעת עליהן, בתואנה שזה חלום;
עם זכרונות מהמציאות העכשיוית לתוך החלומות של המציאות האלטרנטיבית.
התיאור התאים יותר אולי לחזיונות סכיזופרניות משהו, לא לחלומות, בעוד הגיבורה היא נורמאלית.
האופן שבו זה הוגש מאוד הפריע לי.
זה לא שרומנים בדיוניים מפריעים לי, קראתי לא מעט כאלו,
אלא ש..
בספר של מדע בדיוני - כמו למשל אישתו של הנוסע בזמן, יש חוקיות בדיונית והיא המציאות של הספר;
בספר של מציאות פסיכיאטרית בעייתית יש גם הגיון פנימי. אבל פה..
זה לא היה לא זה ולא זה.
פה נעשה מעבר בין מציאות רגילה למציאות בדיונית, כאילו שהסופרת לא ממש החליטה אם היא רוצה לכתוב ספר בדיוני או רומן מציאותי.
המסגרת של הסיפור התייחסה לחלומות כאלו חלומות, החלומות תוארו כמציאות אלטרנטיבית, שבהם החולמת הייתה מודעת לזה שזה חלום,
תוך כדי כך שהיא זכרה בחלום את המציאות, עם קשר אמיץ לדברים שקרו באמת, כאילו שהיה פה "תיקשור" או משהו כזה.
היו רגעים שממש עיצבנו אותי: תחליטי! את כותבת סיפור של "מדע בדיוני" או רומן מהחיים כאילו??
ברגע שהחלטתי להניח לייתכנות של הסיפור וקיבלתי אותו כמות שהוא, בלי להתעצבן, התחלתי להינות גם מהתוכן המתוק.
הקטעים שבהם תואר תהליך התירפיה במוזיקה היו יפים ונעשו בעדינות ובטוב טעם.
הקטעים שבהם תוארו האלנמנטים שהגיבורה מתחילה לעשות מה שנכון לה לעשות ולא מה שמצופה ממנה, אף הם נכתבו כמי שמבין את נפש האדם.
לכן בכל זאת הצלחתי להינות מהספר.
אז כן, הספר יפה, אבל לא, לא יכולתי לתת לו 4 כוכבים.
