אם תשאלו את רות גולן אחת הפסיכואנליטיות המוכרות בקהילה הפסיכואנליטית אשר עוסקת בפסיכואנליזה כפי שקורא אותה ז'אק לאקאן מהי המחלה הגדולה ביותר שהאנושות חולה בה בודאי היא תאמר לכם הנרקיסיזם זוהי המחלה האנושית ביותר שחולה בה האנושות .
את רות גולן הכרתי דרך ספרה 'אהבת הפסיכואנליזה' ולא דרך ארבעת ספרי שירה שאותם לא קראתי, הספר החדש אותו היא כתבה 'נושאי התודעה' של הוצאת 'רסלינג' נראה לי כתוצר התפתחותי של ספריה הקודמים.
אני לא במקרה משתמש במושג התפתחות ואם הייתי מדייק יותר הייתי משתמש במושג 'אבולוציה', מושג אשר מלווה את הספר החדש 'נושאי התודעה' העוסק במפגש של הפסיכואנליזה עם הרוח, לא רוחות העבר שנכנסות לחדר הטיפולים, אלא רוחה של התודעה האנושית.
נפש האדם איננו רוח האדם, הראשון מגיע מבפנים והשני מבחוץ וכאן בספר המפגש המרתק בין שניהם.
'נושאי התודעה' מחולק לשלושה חלקים , חלקו הראשון של הספר מוקדש למאמרים בכתבי עת שונים אותה חיברה רות גולן, בתקופת זמן שונה ,'תקופת מעבר' כפי שרות גולן כותבת שם.
חלקו השני, לב ליבו של הספר, אם אוכל לומר בשפתי שלי 'קודש הקודשים' נפרש המודל האינטגרטיבי של המפגש בין הנפש לרוח בתוך הקשר התפתחותי הקשור למושג שרק יודעי חן או רוח מכירים מתוך תורתו של
אנדרו כהן "ההארה האבולוציונית' אשר מתגלה כאחד המורים הרוחניים של רות גולן .
החלק השלישי בספר משמש כהדרן ומביא שלוש סדרות של הרצאות אשר קיימה רות גולן בסינמטק בתל אביב חיבורים מעניינים בין קולנוע לפסיכואנליזה .
גילוי נאות במקביל לספרה של רות גולן קראתי גם את הספר החדש של אן אלווארז פסיכואנליטיקאית ילדים 'נוכחות חיה' על פסיכותרפיה פסיכואנליטית עם ילדים מה שלקח ממני אנרגיה רבה וצורך להיות ממוקדם ומפוצל גם יחד בקריאת שני הספרים שהאחד משמש לי הרפיה והשני לחלימה לסירוגין.
תחילתו של הספר 'נושאי התודעה' מכניס את הקורא אל תוך שפה משותפת ואל מרחב משותף עם הכותבת ,רות גולן, הקורא שאינו בקיא בסימנים של הפסיכואנליזה כמו 'צרות עין' 'הממשי' 'היוואי' ושפתו של לאקאן יתקשה מעט בתחילת הקריאה למרות שלזכותה של רות גולן היא יודעת בעדינות וברגישות לפרוט את הסימנים לשפה פשוטה וקריאה במיוחד .
ככל שהתקדמתי בקריאת הפרק הראשון מצאתי את עצמי מגלה רות גולן אחרת משחשבתי, 'רות המקראית' לא רק בגלל כישרונה להקריא ולקרוא טקסטים אלא גם בגלל השימוש במדרש ובשפה המדרשית שהיא לא הקרקע עליה צמחה הסופרת כלל .
רות בעיקר בפרק 'שתיקתה של האישה' מתגלה כאדם דתי, מאמין וקשוב לטקסט הקדום בניגוד לקול הקדמון – קול אלוהים.
וכך בפרק הראשון צומחים ניצני אמונה ורוח מרחפת בין ז'יז'ק , פרויד ושפינוזה .
הפרק השני בספר כמוהו כניסה אל עולם תודעתי אחר אל מחוזו של אנדרו כהן והאבולוציה הרוחנית.
אני חייב לומר כאחד שאיננו רואה את עצמו בשום דרך ובשום ניסוח 'אדם רוחני' ואף מתנגד לעולמות הרוח ,
היה לי קושי להתחבר למימד הרוחני, אולי בעיקר בגלל שלפי רות גולן המימד הרוחני הוא לא רק אבולוציוני התפתחותי אלא בעיקר הוא מימד רגשי ומהפכני , הוא טרנספורמציה ,מימד כאשר האדם נכנס אל תוכו הוא משתנה לגמרי.
ישנה פרקטיקה רוחנית אותה מתארת רות גולן תוך דיאלוג עם השפה הפסיכואנליטית החושבת, הצופה, השותקת .
ישנו צורך לוותר על עצמך על מנת למצוא את הקול האותנטי . דיאלקטיקה וכניסה אל מרחב הביניים הוא בסיס הפרק שני.
השרטוטים שמובאים בתוך הפרק השני, נראו לי יותר שרטוטים המזכירים לי שיעורי קבלה שניתנים למאמינים בשעות הבוקר המוקדמות ורק הקשו עלי לקרוא את הטקסט שלעיתים היה פיוטי מאד ולעיתים רוחני מאד ורחוק מאד.
אבל זה בגלל ההתנגדות שלי מכל דבר שמריח ריח 'קבלה' ו'ניו אייג'.
למרות הקושי של קריאת הפרק השני, אני חייב לומר שיצאתי מהפרדס מבושם בידע חדש, ובאמונה גדולה יותר של 'צלם אלוקים' באדם .
הפרק השלישי, כפי שכתבתי היינו הדרן, ועבורי היה ממתק אשר הקל עליי את סיום קראתו של ספר אשר נושא בתוכו תודעה גדולה לקורא.







![דיבס : הילד המחפש את זהותו [2010]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers2/21875.jpg)



