בדרך כלל כשיש בכותרת את המילה אנתולוגיה, אני ממשיך הלאה. משהו בספר גרם לי להתחיל לדפדף וגיליתי עושר כתיבה גדול של אנשי רוח שכתבו בנושאים הרלבנטיים ולוקטו על ידי נמרוד אלוני בחכמה וברגישות.

הספר הזה מונח דרך קבע ליד מיטתי. הספר כולל מס' רב מאד של מאמרים במגוון רחב מאד של נושאים. אני נהנה לדפדך בו מידי פעם, לקרוא מאמר או שניים, סתם כך בשביל לשמור על קשר עם העולם הערכי. עם עולם החשיבה התיאורטית. עם עולם רחוק כל כך מחיי היומיום התכליתיים הטכניים התחומים בגבולות זמן כסף חוקים הרגלים ושגרת חיים...
מין מזון לא בדיוק לנפש, אלא בעיקר לאינטלקט. סוג של שמן מכונות לייט למכונה המדהימה הזו - המוח.
כמות עמודי ה'תפריט' שבתחילת הספר מאפשרת, בדיוק כמו במסעדה, לבחור את המנה היומית בהתאם לטעם לצורך לחשק ובכלל. רק העיון באותו תפריט מהווה תזכורת למגוון מטעמי הקולינריה האינטלקטואלית.

הספר מוגדר כ"אנתולוגיה" וד"ר אלוני שהוא דמות מרשימה בפני עצמו, בעצם "רק" בחר את הטכסטים, ערך וכתב להם הקדמות. הספר מוגדר ע"י ד"ר אלוני
כ"מסע בפילוסופיה חינוכית" והוא ערוך בשבעה שערים –
1. "השתוקקות פילוסופית: על אהבת החוכמה
והכמיהה לאמנות החיים"
2. "מאפייניה ותכניה של הפילוסופיה החינוכית"
3. "טבע האדם והתכלית האנושית"
4. "תחומי הדעת ודרכי הידיעה: מגמות בחינוך
האינטלקטואלי"
5. "אתגרים מוסריים בחינוך ובחברה"
6. "מקורות ומגמות בחינוך ההומנסיטי"
7. "הכתבים המכוננים: יצירות מופתיות
ותשתיות בפילוסופיה החינוכית"
רשימת כותבי המאמרים נעה מהפילוסופים של העת העתיקה פלאטו, אריסטו, קונפוציוס ולאו טסה, דרך הוגים מימי הביניים ועד אנשי רוח מהמאה ה 20 כראסל, דיואי, פרנקל, ליבוביץ' ועוד
(עם דגש על יהודים וישראלים)
מקור מרתק של הנאה, ידע וחוכמה.