ספר מיוחד על חיים ומלחמה עבור אידאה עד לחורבן.
שלישית בנים, שניים מהם אחים, ברן, ניקולא וטומסו, מקימים חווה ל"חיים אורגניים" ממש חזרה אל הטבע. אל הצרוף הזכרי הזה בעל עקרונות של אהבה חופשית ופתוחה, מצטרפת תרזה, שיוצרת מצב דו קוטבי בינה לבין ברן.
האידאולוגיה הופכת לדת קיצונית וחסרת פשרות. כל דבר כזה פושט ולובש צורה, גם ביחסים בין המרכיבים של הקבוצה עד לאזכור סיפור מסיפורי בראשית.
כל זאת בצד אהבה תלותית בין תרזה לברן, שמתנהלת כמו בשהייה על עננים, לרגע היא גלויה וברורה ובזמן אחר, חבויה בלי הסבר. ותמיד יש בה מתח בין עקרונות ואידאולוגיה למציאות.
הספר מזכיר מספר סיפורים או "מיתולוגיות" שהן חלק מחיינו שהעיקרי שבהם הוא סיפור אדם וחווה ובניהם. ההבדל העיקרי לדעתי הוא שבסיפור המקראי אין אידאה של שמירת הטבע, אלא להפך:" רדו בדגת הים.." . גם המעשה הנורא של רצח הבל, מסתיים במחילה מסוימת מצד האלוהים . קין נודד עם אות כדי .. שלא יהרגוהו, בונה עיר, ובנו תובל, הוא אבי כל חרש ויוצר.
הדימוי השני שעלה בי הוא סיפורם של החלוצים ובמיוחד אלו שהתכנסו באלומות, הרכס שמעל כנרת. במקום זה חיו החלוצים את האידאולוגיה עד לקיצוניות מבהילה. המחזה "ליל העשרים", מביא את עוצמת הקונפליקט.
אלומות אינה קיימת כיום, אולם, השותפים בה היו פעילים ובעלי תפקידים בעשייה הישראלית כמו דוד הורוביץ כנגיד בנק ישראל, שמעון פרס ועוד. הם לא המשיכו את החזון השיתופי, אבל מתכונת השיתופיות התבטאה בקיבוצים שגם הם עברו מטמורפוזה של הסתגלות למציאות.
בספר זה הקבוצה, האידאולוגיה והאנשים נדונו לגורל אחר. בסיום הקריאה, שאלתי את עצמי, למה זה קרה?
התשובה מורכבת מאוד. בפיזיקה היא נקראת "מסה קריטית". כמו במקרים שציינתי, בקבוצות כאלו יש מתח מובנה בין הקבוצה לבין הפרט או היחידה המשפחתית.
גם החלוצים התעלמו מהסביבה. הם נעזרו בתהליכים הסוציאליסטים של "עולם חדש עד היסוד נחרימה". (אין טעות דפוס).
בכל המקרים יש יסוד אישי, משפחתי שמוביל את המשתתפים, וכך גם בסיפור זה. וזהו המוטיב העיקרי של העלילה.
בעצם, לא מדובר בראש וראשונה ב"תיקון העולם", אלא בתיקון מנגנונים ותהליכים משפחתיים ואישיים. חלק זה זה מרתק מאוד. הסיפור הוא תהליך גילוי של הנפשות הפועלות וסביבתן, תוך ההתפתחות של התבגרות, קשרים זוגיים ואחרים, הרצון להורות ועוד.
הקריאה בו הותירה אותי במין כניסה לערפל או ענן אשר לאט לאט חושף בתוכו את החיים והאינטראקציה של גיבורנו.
נדרש בקריאה מאמץ מסוים להתרגל לזרות של עולמם של גיבורנו, כמו טקסי הלוויה של צפרדע שמתה או דברים מוזרים אחרים, ועם זאת קל להזדהות עם הרצון לילד של תרזה וברן ומסע התלאובות אליו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
