מתיו שארדלייק הוא עורך דין לענייני נדלן בלונדון של 1537. הוא מתקרב לגיל 40 והוא גיבן, דבר שנחשב לתועבה ואות למזל רע למי שנוגע בו. אתם יכולים להבין איך הוא מרגיש .
הנרי השמיני שולט באנגליה, אן בוליין כבר נערפה והאיש החזק בחצר הוא קרומוול. אנגליה התנתקה מרומא וחלק מהתהליך הוא פירוק המנזרים באנגליה- תהליך שנקרא dissolution ועל שמו הספר.
עורך דין נפוח שנשלח לפקח על אחד המנזרים נרצח וקרומוול מטיל על שארדלייק לחקור את הנסיבות והאם אין שם נסיון התמרדות נגד הכיוון הדתי שאליו פנתה הממלכה.
זה בכמה מילים הבסיס לספר הראשון בסדרה ששארדלייק הוא גיבורה. אני כרגע קורא את הספר הרביעי אבל אתייחס לשלושה הראשונים בלי לספיילר.

לולא עשו עיבוד של הספר לסדרה לא הייתי מגיע אליו. השם והעטיפה, מינימליסטים ויפים אמנם ,אבל לא היו מושכים אותי והייתי חושב שזה עוד ספר פנטזיה אפית ימי בינמיית. את הסדרה עוד לא ראיתי, אבל שמעתי שהיא טובה וכמו משחקי הכס אני מודה למי שהחליט לעבד אותה כי סדרת הספרים מצויינת.
אין פה פנטזיה – יש הרבה אמונות טפלות אם כי התפיסה של שארדלייק לפעמים מרגישה מתקדמת מדי לתקופתו – הייתי שמח לפגוש גיבור שאני צריך להתעמת עם דעותיו – כל הספרים בסדרה הם רומנים היסטוריים וספרי מתח. בכולם משולב אלמנט של מיעשהזאת ולמרות שהם נפתרים טוב והחקירה שלהם היא חלק ממה שמניע את העלילה אלא לא ספרים של כריסטי או קונן דויל. המתח הוא כן אלמנט חזק בספרים והוא מתעצם מספר לספר.

הספר הראשון הוא די קלאסי במבנה של מקום מבודד שמתרחש בו רצח ומנסים למצוא את הרוצח ( ושוב זה לא העיקר ) אבל בספר השני והשלישי התככים הפוליטיים של חצר המלך הנרי השמיני מעלים את גובה הלהבות ומוסיפים עלילות משנה מותחות.
הספרים מסופרים בגוף ראשון של מתיו שארדלייק. בספר השני שארדלייק נכנס בין הרגלים של הריקוד הקטלני בין קרומוול לריצארד ריץ והדוכס מנורפולק בתקופה שהזכירה לי את הרקע לרוזן ממונטה כריסטו בתקופה בה נפליאון חוזר לרגע לשלטון – מצב בו אנשים צריכים להחליף נאמנויות מהר כדי לשמור על ראשם.
הספר השלישי מתרחש בביקור המלך ביורק – מוזכרת בו הזווית של יורק בהיסטוריה היהודית ובכלל הזווית היהודית בהיסטוריה האנגלית שפחות מכירים. זה ספר עמוס התרחשויות ועלילות שמתעסק בעיקר במרידות שהיו באזור ובנישואי המלך לקטרין האוורד.
למרות שקורים הרבה דברים לשארדלייק בספר – נפשית ופיזית הרגשתי בנקודה מסויימת שהסופר מגן עליו – עוטף אותו ואז כאילו הסופר שמע אותי ( או יותר נכון אני שמעתי אותו ) הוא הראה לי שהוא יכול להיות סופר "אל" אכזר וקצת "הרג " לי את הדמות. זה לא ספויילר – צריך לקרוא כדי להבין.
בכל הספרים יש לו סיידקיק – אני לא אפרט עליהם כי הם קשורים לעלילה אבל אחד מהם הוא בן למשפחה של יהודים מומרים שעונד מזוזה על צווארו.

יש בעייתיות לכתוב דמות כשארדלייק – הוא מוסרי נאמן ועקשן אבל הוא שליח של אנשים שלא מהססים לענות ולהוציא אנשים להורג על דברים קטנים והוא משרת תחת מלך מלא גחמות שלא מהסס להרוג על שטויות. סאנסום, הסופר' מצליח לעשות הזיגזג הזה- וגורם לדמותו כל הזמן להתנגש בשאלה מה נכון- הוא לא תמיד הבן אדם הנכון להיות בסביבתו – כאשר הוא חושד באנשים שהוא מחבב שיתכן וחטאו הוא יביא לחקירתם – רובם סולחים לו, אבל לפעמים מגיע לו לחטוף.

לא קראתי את וולף הול ולא ראיתי את הטיודורס או סדרות אחרות על התקופה כך שמלבד קווים כללים לא ידעתי עליה הרבה. סנסום מראה את כל ההשלכות שנוצרות מהפרידה מקתוליות, את ההשלכות של פירוק המנזרים מבחינת הנזירים, הכפריים והשחיתות סביב חלוקת אדמותיהם. הוא גם מראה שלמרות שהחזיקו המון כסף וכוח הם גם היוו מקור סוציאלי ורפואי לקהילות סביבם דבר שנלקח בן רגע. כל מארג הכוחות והאינטריגות הקטנות והגדולות הופכות את סדרת הספרים למרתקת בשבילי ושולחות אותי הרבה לוויקיפדיה.
אחד הדברים ששארדלייק שם אליו לב לאורך בל הספרים אלו השיניים – והוא מדווח על כיווני אופנה שהיו לאנשים אז כמו שיננים תותבות שנלקחו מאנשים אחרים או שסוכר היה סמל סטטוס וסוכר משחיר שיניים אז נשים צבעו שיניהם בשחור כדי שידעו שהו אוכלות סוכר.

אני מקשיב לספרים באנגלית, המקריא , Steven crossley , מצויין אם כי בספר הרביעי נגמרו לו הוריאציות על קולות נשים.
מקווה שמישהו ירים את הכפפה ויתרגם כי זו באמת סדרת ספרים מעולה ובינתיים אפשר לראות הסדרה מבית דיסני :
https://www.youtube.com/watch?v=bDGNwIM0r9g
מי שמשחק את קרומוול הוא שון בין – שהבדיחה אומרת שיש קללה על הדמויות שהוא מגלם. לפחות הפעם נתנו לו לשמור על הראש בעונה הראשונה.

יש שבעה ספרים בסדרה. הסופר נפטר השנה אז לצערי לא יהיו עוד אבל אני שמח שנשארו לי עוד שלושה וחצי לשמוע.

העלילה מתרחשת במאה ה-16. עורך דין מטיו מוצא את חברו הטוב ביותר עם גרון חתוך בתוך מזרקה, הוא מחליט לקחת על עצמו את החקירה ולמצוא את הרוצח. כעבור מספר ימים מתרחש עוד רצח ואחרי כמה ימים עוד אחד. מתיו ועוזריו מתחילים להבין שיש איזשהו קשר בין הרציחות לבין נבואה מספר reveletion.
עד כאן הכל טוב ויפה. רק מה? זאת לא הפעם הראשונה שיוצא לי לקרוא ספר עם סיפור דומא, למשל עולה לי לראש דוגמא של "נערה עם קעקוע דרכון" שגם שם היה רוצח סדרתי שהרג נשים בהתאם לכתבי הקודש.
הבעיה השניה של הספר שהוא נורא-נורא מרוח. האזנתי לו בגרסת אודיו ואחרי זמן מה עלה בי דחף עז ללחוץ על כפתור play forward ושיגמר כבר.
בקיצור חוץ מהאווירה של אנגליה במאה ה-16 שדווקא אהבתי הספר לא חידש כלום והיה די משעמם.