שר הטבעות – תרגומה האהוב של רות לבנית ל”שר הטבעות” של טולקין, יוצא לאור מחדש, לרגל 60 שנה ליציאתו לאור של “שר הטבעות” באנגלית והשמחה גדולה. בעקבות החדשה המרעישה נפגשתי לשיחה על בני לילית, גמדים ואורקים עם נועה מנהיים – עורכת ספרי מקור בהוצאת זב”מ וחובבת פנטזיה ידועה.
אני הייתי בערך בת שש עשרה כשהספרים יצאו ומעולם לא שקעתי בעצמה כזאת בספר כמו בטרילוגיה המופלאה הזאת. מאז חזרתי אליה שוב ושוב במשך השנים, כמו לאהבה ראשונה, ואין ספק שחלק מהאהבה שלי לטרילוגיה היא בזכות התרגום הנפלא של רות לבנית, שעם השנים הפך לקשה יותר ויותר להשגה.
בהוצאת זב”מ התקבלו לאורך השנים בקשות רבות להוציא מחדש את תרגומה של רות לבנית שצבר המוני אוהדים ולא ניתן היה יותר להשיגו בחנויות. בחו”ל זה מקובל לראות הוצאות ומהדורות שונות של אותו ספר, ולדעת מנהיים יש לכך חשיבות תרבותית כשיש תרגומים שונים מתקופות שונות הנגישים לקהל.
קצת רקע למי שלא מכיר - ג’ון רונלד רעואל טולקין (1892 - 1973), היה סופר ובלשן אנגלי. ששימש כפרופסור ללשון ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד. טולקין הוא מחבר “ההוביט”, “שר הטבעות”, “הסילמריליון” וספרים נוספים. בשנים 1937-1949 כתב טולקין את הספר The Lord of the Rings כהמשך ל”הוביט”. הספר התפרסם בשלושה כרכים בשנים 1955-1954 ועורר עניין רב.
מנהיים רואה ב “שר הטבעות”, את ספר הפנטזיה החשוב ביותר במאה ה-20, ספר שיצר והתווה את גבולותיה של סוגה ספרותית חדשה והעמיד במרכזו מלחמה טוטלית בין הרוע המוחלט לטוב המזוקק. רבים ניסו למצוא מקבילות בינה ובין מלחמת הקודש שניהלו בעלות הברית בברית האופל של הפיהרר, אך טולקין דחה אנלוגיה זו מכל וכל. בשבילו מלחמת העולם הראשונה, הגדולה, נותרה נקודת ההתייחסות הבראשיתית, זה גם מה שהפריע לה בסרטים שנעשו בעקבות הטרילוגיה.
הטרילוגיה של ג’קסון (במאי הטרילוגיה) עוסקת בניצחון. זו של טולקין עוסקת במחיר הניצחון. ההשמטה רבת המשמעות של חלקו האחרון של הספר, זה העוסק בטיהור הפלך, היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לכך. טולקין מצא חשיבות עליונה בהבלטת העובדה שמלחמה, אפילו כזו שהיא צודקת ונכונה, משחיתה את כל מי שבא איתה במגע, ושגם על גיבוריה הראשיים לשלם מחיר אישי כבד על חלקם בה. את ג’קסון זה מעניין הרבה פחות. הוא הפך את מה שהיה במידה רבה הרובד המוסרי המשמעותי ביותר של הטרילוגיה לאפיזודה חולפת.
טולקין שהיה בלשן, הושפע מאוד ממיתולוגיות, בייחוד אלה הסקנדינביות והקלטיות, וביקש ליצור בספריו מיתולוגיה אנגלית. השפה הייתה בעיניו הבסיס למיתולוגיה. אילו זה היה תלוי בו, היה כותב את כל ספריו בשפת בני לילית שהמציא. ״המצאת השפה היא היסוד, הסיפורים נעשו בעיקר כדי ליצור עולם עבור השפות ולא להפך. השם בא ראשון ואחריו הסיפור“. (פיליפ נורמן בראיון עם גר”ר טולקין עבור ה׳טיימס מגזין׳).
רות לבנית תרגמה את הספר שיצא לאור ב-1979, בתקופה בה הייתה חשובה יותר ההתאמה לשפת המקור, לטענתה “תרגום טוב נבחן בראש ובראשונה בקריאות ורק לאחר מכן בנאמנות למקור“. את השירים תרגם נהדר אוריאל אופק. אני מאוד אוהבת את התרגום הראשון, שכתוב בשפה תנכית שמאוד מתאימה לספר. זה התרגום שקראתי לספר לראשונה והתאהבתי בו, וקראתי אותו שוב ושוב, וחלק ממה שאהבתי בספר זו השפה היפה שלה. אחד המשפטים האהובים עליי בספר הוא “נסיך בן לילית בעברת זעמו” שכמובן מזכיר מיד את עברה וזעם התנכיים.
עטיפת מהדורת תרגום לבנית, 1979
לבנית יצרה בתרגום שלה מעין מיתולוגיה יהודית עבורנו. היא תרגמה למשל את שמם של האלפים יצורים שהגיעו מהמיתולוגיה הסקנדינבית וטולקין שינה אותם משדונים למעין גזע עתיק, יפה וחכם שקדם לאדם, ל”בני לילית” שצמח מהמיתולוגיה היהודית, לילית אשתו הראשונה של אדם אכן קדמה לחווה.
ב1998 יצא לאור נוסח חדש של הספר שעובד מתרגומה של לבנית על ידי ד”ר עמנואל לוטם מתרגם ספרי המדע בדיוני ומתרגם פורה של כ-400 ספרים וד”ר ללימודי מזרחנות ואפריקה. הוא תרגם בתקופה בה חל מעבר לנורמה הדורשת נאמנות לתכונות המקור. הוא ערך ועדכן את תרגומה של לבנית והוסיף תרגום של הנספחים שלא תורגמו על ידה. הוא ביקש להיות קרוב להנחיותיו של טולקין. הקריטריון שעמד לנגד עיניו היה “כיצד טולקין היה כותב לו כתב בעברית“. הוא העריך את לבנית ואת אוריאל אופק (שתרגם את השירים) אך לדבריו “את טולקין אני מכבד יותר”.
לא אלאה אתכם בפרטים אך נוצר ויכוח גדול בין אוהדי התרגום הישן, תרגום לבנית ובין חובבי תרגומו של עמנואל לוטם, שלא פסק עד היום ומכונה ברוח הספר “מלחמת התרגומים”. לטעמי ולטעם ההוצאה חשוב ששני התרגומים יהיו נגישים לקהל חובבי הפנטזיה וכל אחד יוכל לבחור את התרגום האהוב עליו. כל תרגום כזה מהווה נדבך חשוב בשפה ובתרבות.
בעתיד אני מקווה יצא תרגום חדש עם פונטים גדולים יותר שיחבב את הספר הנפלא הזה על דור חדש, שמכיר את היצירה המופלאה הזאת בעיקר מן הסרטים, שככל שהם מרהיבים חסרים בהם ההומור ומידת הרחמים והתבונה שיש בספרים. המתבגר שלי שאוהב מאוד פנטזיה, קרא את “ההוביט” בתרגומה הנהדר של יעל אכמון, והתקשה בקריאת “שר הטבעות”, לצערה הרב של אמו.
טולקין יצר למעשה ז’אנר חדש שהפך בעיקר בעשורים האחרונים לפופולארי במידה כזאת שנראה שהיה פה מאז ומעולם. אך למעשה כל ספרי הפנטזייה, משחקי המחשב בז’אנר הזה, מועדוני הדרקונים ומבוכים והקהילות הענקיות והאתרים שצמחו ברשת, כל אלו מקורם בדמיונו הפורה של ג.ר.ר טולקין פרופסור לבלשנות מאוקספורד, שהמציא שפה ורצה להמציא וליצור עולם ויצורים שידברו בה ובדרך גם להגיד משהו על כוחה של חמלה בתקופות של אכזריות.
הוא הפך את המיתוסים שנותרו מהדתות הקלטיות העתיקות לספרות, מסכמת נועה מנהיים, והמעריצים הופכים אותם שוב לדת, ובבסיס כל דת עומדים ספרי הקודש שלה. וכעת כתבים אלו נגישים מחדש, לשמחת רבים מהמעריצים שחלקם אף למדו לדבר בשפות שיצר, וחלקן כמו כותבת פוסט זה, הפכו אותם לחלק מהמיתולוגיה הפרטית שלהן.
![אנקת גבהים [1990]](https://d3puo8fj28n16q.cloudfront.net/eyJidWNrZXQiOiJzaW1hbmlhLXB1YmxpYy1hc3NldHMiLCJrZXkiOiJib29raW1hZ2VzL2NvdmVyczAvMjM4Ni5qcGciLCJlZGl0cyI6eyJyZXNpemUiOnsid2lkdGgiOjEyOCwiZml0IjoiaW5zaWRlIiwid2l0aG91dEVubGFyZ2VtZW50Ijp0cnVlfSwidG9Gb3JtYXQiOiJhdmlmIiwiYXZpZiI6eyJxdWFsaXR5Ijo2MH19fQ==)
