המסמר האחרון הוא ספר עלילתי עברי לילדים ונוער, מאת יצחק נוי.

הספר ראה אור לראשונה בשנת 1992 ונכון לשנת 2026 הוא עדיין מוצע למכירה בידי ההוצאה לאור (הוצאת הקיבוץ המאוחד). אולם קשה לדעת אם הספר נמכר היטב. ולמרות שלסופר היו יחסי ציבור טובים בעת ההוצאה לאור (הוא, למשל התארח אז אצל גדי טאוב בטלוויזיה), התקשורת עסקה בתקופה זו ברבי המכר הקודמים שלו (למשל בדצמבר 1992, הערוץ הראשון המחיז קטע מספרו "אור ואלכסנדרה" בתוכנית לעידוד קריאה).
עלילה:
התפתחותו השכלית של דמות גיבור ספר זה, אילן, בן ה-14, נעצרה כשהיה בגיל שבע. אילן הוא בנו של יפתח, שהיה גיבור הספר גבעת האירוסים השחורים, כשהיה בעצמו נער. יפתח נשאר במושב נטעים, הקים שם משפחה, ומנסה להמשיך ולממש את החזון הציוני כחקלאי עברי.
אלא שבזמן שחלף בין עלילות שני הספרים, הכרך התל אביבי גדל, והקיף את המושב. כמו כן מחירי המים ויוקר המחייה עלו. פרדסו של יפתח הוא אחד האחרונים באזור, שטרם נעקר. אולם קשייהן הכלכליים של החקלאות בישראל ושל המשפחה, כמו גם לחץ מיזמים, מאיימים לעקור גם פרדס זה. אילן, שמסתדר עם העצים טוב יותר מאשר עם בני האדם, יוצא למסע להצלת חבריו מעקירה, בעת שהסופר ממשיל את אחרוני הפרדסנים הישראלים לשוטה הכפר.

הספר ריגש אותי מאוד. הוא מתאים לעיבוד למחזה, שייתן הרבה חומר למחשבה לקהל, על ציונות, איכות הסביבה והצורך להתפשר עם המציאות הכלכלית. כל זאת תוך מתן כבוד רב לגיבור הספר - נער עם לקות משכל.

ספר מיוחד במינו ומרגש,
אחד מהספרים האלה שאתה ממש מרגיש שאתה בתוך העלילה, וממש בא לך ללכת אל הילדים המגעילים בסיפור וללמד אותם כזה לקח...
ואם קורא לי, לפחות, דבר כזה, זה בהחלט אומר שזה ספר טוב. ספר מעולה. ספר מצוין.
ושהוא מומלץ בחום.
הספר מספר על ילדה עולה מאתיופיה, שמנסה להיקלט בארץ ישראל, ומשתפת בספר את חוויותיה בגוף ראשון.
ספר ממש, טוב, כמו שכבר אמרתי, לכל ילד ואיש ובנאדם שקיים בעולם העצום שלנו ואוהב ספרים.

ספר זה הוא ספר אשר מסביר איך ילדה אחת מצליחה להתמודד עם כמה ילדים המעלילים עליה דברים לא נכונים כגון: כושית,אביה קוף וכד'.
היא לא מסכימה לספר לאימה מה קרה ורוצה להסתדר לבד עם הקשיים. לדעתה שמה האתיופי לא היה יפה ולא רצתה לספר אותו לילדי כיתתה. בהתחלה אמרו שהיא אתיופית אך היא וכמובן שאף אחד לא האמין לה משום צבע גופה כחום כמו אתיופי. מכיוון ששמה היה אתיופי לא רצתה לספר אותו לילדי הכיתה!והחליפה אותו לשם החיבה שלה.היא רצתה לחזור לקצרין לעיר שהייתה בא לפני שעברה.
יום אחד לקחה על עצמה אומץ בעבודת השורשים שלה מה שמה האמיתי האם 2 הוריה אתיופית והאם גם היא.

אני ממליצה על הספר "ילדת הקשת בענן" מכיוון שהוא ספר מרגש. באמצעות הספר לומדים כיצד להכיר את העדה האתיופית שזה מאוד מעניין לדעתי, לומדים על הקשיים של העולים החדשים בארץ ואיך אנחנו יכולים לעזור להם ולא להשפיל אותם. יש בספר מתח ורגעים שאי אפשר להפסיק לקרוא מתוך סקרנות לדעת מה קורה בהמשך.

אני ממליצה על הספר "ילדת הקשת בענן" כיוון שהוא ספר מרגש. באמצעות הספר לומדים להכיר את העדה האתיופית שזה מאוד מעניין לדעתי, לומדים על הקשיים של העולים החדשים בארץ ואיך אנחנו יכולים לעזור להם.
יש בספר מתח ורגעים שאי-אפשר להפסיק לקרוא מתוך סקרנות כיצד מסקרם מתמודדת עם כל הקשיים.

שלום, קוראים לי אלדה ואני מרמת גן. קראתיאת הספר "ילדת הקשת בענן" ומאוד היתנינתי. אני ממליצה על ספר זה
משום שהוא מלמד בגרות .אני ממש נהנתי לקרוא את הספר ומקווה שגם אתם תקראו אותו ותהנו ממנו. אומנם ספר זה קצר
אבל גם כן מעניין.

אני אתחיל בכך שכשראיתי את הספר מאוד התלהבתי משמו ומהציור...הספר ריתק אותי בכל פעם שהתחלתי לקרוא!הספר מספר על מסקרם שנולדה לאימא מאתיופיה ואבא מארצות הברית. מסקרם ילדה מאוד נחמדה,מיוחדת וטובת לב לפי מה שקראתי. למסקרם יש שתי אחיות: למלם ואבבה. היא הולכת לבית ספר חדש שבו היא לא מצליחה להשתלב,הילדים מכיתתה עדיין עם דעות קדומות לגבי אנשים שצבע עורם הוא כהה. אני אישית מאוד ממליצה על הספר מפני שהוא מרתק,מותח ולפעמים עצוב או שמח!אני מאו ממליצה בחום על הספר לקוראים שאוהבים ספרים מרגשים ומעניינים!תהינו!! :)

*מכיל ספוילרים:

הספר "ילדת הקשת בענן" עוסק בנושא הגזענות והדעות הקדומות בצורה פשוטה קלילה ומתאימה לילדים ומבוגרים כאחד.

מסקרם,ילדה שחומת עור בת 11 עוברת מקצרין הקטנה,העוטפת והמקבלת אל הרצליה הגדולה ומפותחת מבחינת התשתיות אך מסוגרת בתוך עצמה ומתנהגת בחשדנות ורוע אל השונה והאחר כתוצאה של דעות קדומות וחוסר מודעות.
לאחר התמקמות המשפחה מאמינה מסקרם, כי תוכל להסתגל אל הסביבה החדשה. אך היא מגלה שאין זה כך כאשר ביומה הראשון בבית הספר החדש מתגודדים סביבה ילדי כיתתה וזורקים לעברה הערות ושאלות פוגעניות עכב חוסר ידע.
מסקרם ההמומה מנסה להתנער מזהותה ומסגלת לעצמה זהות שתתקבל יותר ע"י הילדים האחרים והדבר מוביל אותה לרשת של שקרים והסתרת כל דבר הקשור לשורשיה האתיופים. יחד עם התמודדותה עם הרצון לחיות את שורשיה אותם היא מנסה להסתיר.

סיפור עצוב במקצת שמראה על התנהגותנו כחברה הבוררת את תושביה ומקטלגת אותם לפי סטראוטיפים.
בסופו של דבר מגלה מסקרם את קולה וחוזרת להאמין בעצמה ובשורשיה וכך גם גורמת לחברי כיתתה לקבלה.
אישית אני מתחברת לסיפור הזה, כי בנינו מי לא סבל הצקות בבית הספר, בין עם בגלל מראו או האופי השונה שלו.
אם כי לדעתי הסוף הטוב הגיע מהר כי באיזו מציאות אחרי הספר קצר ופשוט הילדים מפסיקים להקניט ילדים אחרים.

בגדול אהבתי מאוד וממליצה עליו בחום.