חייב לציין שבהתחלה לא הצלחתי להתחבר לסיפור ולדמויות, אולי בגלל שמאז שהספר נכתב, אי שם בשנת 2000 זכינו להרבה גרסאות של "חברים טובים מתאספים בארוחת ערב ואז הסודות מתגלים, אם זה בגלל יין, או בגלל פלאפונים על השולחן, או בגלל משחקי אמת ושקר". ה"ז'נאר" הזה קצת מיצה את עצמו.

ככה שכמעט מחצית מ-78 העמודים הלא מאוד גדולים ועמוסים בטקסט הלך על המשחק וזה פחות עניין אותי.

אבל, ברגע שהמשחק מסתיים, ואנחנו מתחילים ללוות את ארבעת הגיבורים ביום שאחרי, בימים שאחרי ואפילו בחודשים שאחרי, ומבינים מה קרה להם באותו ערב גורלי (שגם הוא מחביא כמה סודות) הספר נהיה מעניין הרבה יותר.

אם את החצי הראשון שלו לקח לי כמה ימים לצלוח, את החצי השני סיימתי בנשימה עצורה אחת.

אז לא, לא פסגת היצירה, אבל אם תם נוסעים לחופש או אם יש לכם נסיעה ארוכה או טיסה לא מאוד ארוכה, הספר הזה הוא אופציה מספקת, לא דורש יותר מדי, לא משאיר משקעים יותר, לא גורם לנו לתנודות רגשיות יותר מדי, אבל כן מעביר את הזמן בצורה לא נוראית יותר מדי.

גם 22 הצעות מכירה גם לא אף ביקרות אחת ספר שניכתב ב 2000 או יותר נכון יצא לאור בשנה זאתהי, וואיי עצוב וגם אופטימי כי האנשים בגיבורים מוצאים מנוחה עדנה נועם ורכות בחייהם החדשים המשתפרים המתפתחים וזה יופי מממש, 43 עמודים שניקראו ממש מהר, תודה על אוגרות הנשים שלא אוגרות מרמת אביב ישיכולתי לקבל לידי ממבחר הספרות ישראלית עברית נשית, נהננתי, שבת שלומבורכת וסופ"ש קסמרפא 19-08-2022 15:03 ואולי פעם הבאה אכתוב מיד כשמסיימת ספר זה יהיה לי יותר נחמד אולי. היו שלום והברכה תבוא עליכם.

8 הצעות למכירה אף לא ביקורת אחת, מעניין כיוון שזו סופרת פופולרית, כן גם אני לא הייתי ניגשתת לספרים הקטנים האלו, יש בידי עוד אחד של סביון ליברכט, אספתי אותם בנשים לא אוגרות, ספרות ישראלית נשית ומאוד הייתי ועודני מרוצה מכך, אוהבת את הרעיון, ספר מ 2000 53 עמודים קצר ועצוב, כן זהו ניזכרת שכול הסיפורים האלו הספרים שקראתי הם בכלל עושים לי תחושה מלנכולית עצובה כזו, בטח הספר הזה, ניפרדים מנשמה, טוב נו בסדר עדיין לא וטרם ובכל זאת העיניין הזה קצת לא ברור לי עדיין העיניין של הריון לא רצוי ומה לעשות איתו בטח אם זה ממישהו שלא קשור, אוי ניסתרות דרכי האלוהים וניפתלות דרכיו של בן האנוש, זאת המסקנה שלי. חוצמזה שקוראת שוב את המ שניכתב על הספרכאילו בגב הכריכה האחורית וראיתי דברים אחרים, מצטערת מירה מגן רצית להראות יחסים בין אח לאחות ראיתי את החיים של כל אחד מהם לחוד לגמרי ועם עצמו ומשפחתו בעיקר ועם עולמו האישי. 19=08=2022 שישי 14:59 שבת שלומבורכת סופ"ש קסמרפא

#
אני מאמינה שסודות הם המלט בין לבני המציאות. הם המדביקים יחד את היומיום וגורמים לו לפעמים להיראות יותר מלהיב. אני מניחה שלכל אחד יש סודות. הם נשמרים בקפדנות כי אם יתגלו הם יביכו את בעלם (אל תזלזלו במבוכה. אולי היא לא מניעה את העולם אבל היא בהחלט תוקעת מקלות בגלגליו) או יחשפו את אשמתו של בעל הסוד, השומר את הסוד עמוק עמוק במרתף, כבול וחסום פה. לפעמים הסוד משמש זרז ליחסים יותר אינטימיים – בשלב החיזור, נניח, "שיחות הנפש" נושאות פעמים רבות אופי של גילוי סודות, שבדיעבד עלול להתברר כטעות.

הסיפור עוסק בשני זוגות – שיש בינהם קשר משולש: דנה ורוני, ליה ותומי, תומי ורוני. דנה היא ה"בימבו" האולטימטיבית בתאורו של אשרי (הייתם מופתעים כמה פעמים אפשר להזכיר את השדיים שלה ב 78 עמודים...) היא מוחצנת, מאופרת, גסה, ובריונית. ליה, לעומתה היא מופנמת, שקטה, משכילה ומעודנת. ופה הניח אשרי את התשתית למרחק הרב ביותר בין שתי נקודות, מזווית הראייה הגברית (הוא גם הוכיח שלהסתמך רק על זווית ראייה מיגדרית עלול ליצור שטחיות מסויימת)
תומי הוא האיש היצירתי – הוא מוחצן, מושך (לאו דווקא בזכות מראהו הפיזי) אוהב לשחק באש וללכת עד הקצה, בתנאי שיש מי שיכין את המצע לתוכו ינחת בנפילתו. מי שמכין לו את המצע הזה הוא רוני שהוא יציב וצפוי, ותפקידו להציל את חברו המעופף מעצמו. הם שותפים בחברת הפקות ומוערכים בברנז'ה. שניהם – וגם דנה – הם בוגרי החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב. כן החוג ההוא שהדימוי של הסטודנטים שלו הוא בוהמי, משוחרר, עם הרבה סקס סרטים ומסיבות, המדגישים בצבעוניותם את צבעם האפרפר של סטודנטים לחשבונאות או למדעי הרוח...

הסיפור מעניין כמו תוכנית ריאליטי עליה הוא מבוסס. הדמויות סטיריאוטיפיות במידה רבה, מבוססות על תפקידיהן ולא בנויות לעומק. לסיפור יש אלמנט חזק של תסריט. והמסקנה? אשרי מאשש את מה שכולם יודעים: להשתמש בסוד כדי להשיג דברים מאחרים – זה מסוכן. ברוב המקרים תגיע לתוצאה שלא חזית ולא רצית.
והכי חשוב – כשמשחקים באש התוצאה הסבירה ביותר היא כוויות.

הספרון הזה יצא עשור לפני מה שנשאר, הספר המלא. למה אני מציין את זה? משום שהספרון הזה מכיל את החומרים הנמצאים בספר הגדול המלא, כולל אותם שמות. אני לא מבין מה ראה טעם עמיר להוציא ספר בעל אותם שמות דמויות ועלילה זהה כמעט פרט לפרט.

ומה בספרון? נסיעת עסקים של אחד דניאל לשטוקהולם, עיר בה הוא אמור לבלות כמה ימים ולפגוש אהובה משכבר הימים. הפגישה אכן מתקיימת, במסעדה, במלון וכמובן במיטה. האם יש חשיבות לסיפור הקצר הזה? אין. האם אוהבי עמיר צריכים לקרוא את הספרון הזה? לא אם קראו את מה שנשאר. אם קראו יחושו אפילו עלבון קל לאינטליגנציה.

לוותר.

אש בבית, ספרה החדש של איריס לעאל, הוא הגורם לקריאת הספר הנוכחי, המשפחה. רציתי להתוודע אל סגנון כתיבתה. במי ובמה מדובר?
המחברת, נטולת השם, יחד עם בעלה חנן, אחיו גלעד ואשתו של האח, זוהרה, גרים יחדיו בלונדון. המחברת שם כי בעלה הוא סוכן נדל"ן מצליח, המעביר תקופה בלונדון. הגיס נשלח לשם כנציג האוניברסיטה העברית, במשימת גיוס סטודנטים.
בלשון מושחזת ובריאליזם נוקב חסר רחמים המחברת מתארת את התקופה האחרונה של שהות שתי המשפחות בלונדון. הסיפור עצמו לא ממש חשוב. מה שחשוב אלה התאורים, הכתיבה חסרת הרחמים, היכולת לתאר כל נים, כל צל חולף, כל רטט בחייה שלה ושל הסובבים אותה. זה לא מעט, זה לרוב משעשע מעביר בכיף כמה שעות (מעטות) של קריאה ומהווה (כנראה) מתאבן לספר מלא וגדול יותר.
ומה יש בכל זאת בעלילה? יש התאהבות מתוך שעמום של המחברת באחד אנדי, יפיוף, אך שמוק לא קטן. התאהבות של הגיס בערבייה צמחונית הגרה בקומה מתחת והחזרה הביתה מלונדון המעטירה.

האישה על הכריכה מזכירה אותי כשהייתי בגיל נעוריי. ספר מעולה.

ספר חמוד, רגיש ברמות מטורפות.מומלץ לשעה של פנאי.

שנים עברו ויעברו ועדיין א.ב.יהושע הוא אומנות בפני עצמה.
הסיפורים ,הכתיבה הכל..
סיפור מדהים.
אסור לפספס במיוחד לאוהבי כתב העת העיברי.